שכר ועונש

שו”תקטגוריה: אמונהשכר ועונש
NF שאל לפני 4 שבועות

האם הרב מאמין בשכר ועונש כפשוטו? קראתי כבר כמה תשובות  של הרב בעניין והרב היה נשמע די מסויג, אכן?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

לא יודע מה פירוש “כפשוטו”. מקובל לחשוב שיש שכר ועונש בצורה זו או אחרת, וזה גם נשמע לי הגיוני. אבל איני בטוח שזה מידע שקיבלנו מלמעלה ולכן אין לי עמדה ברורה לגבי זה. הפרטים שמתלווים לתמונת השכר והעונש בוודאי חשודים אצלי.

בועז הגיב לפני 3 שבועות

היאך אתה מבאר את הלשון “המאכילך מן וכו’ למען נסותך להיטבך באחריתך”, הוא ההטבה באחרית אם לא שכר בזמן כל שהוא?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

זה יכול להיות בעולם הזה (כך גם פשט הלשון), בפרט בעידן שעוד הייתה מעורבות אלוקית בו. לא ננעלו שערי הפירוש.

NF הגיב לפני 3 שבועות

ע”ז ג. אמר ריב”ל מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם וכולי.

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

יכולתי להציג עוד אלף דרשנויות כאלה. מכאן ועד מקור ממשי המרחק רב מאד.

NF הגיב לפני 3 שבועות

האם הרב לא מתייחס לחז”ל כאל מקור מוסמך? הרב מצפה למקור מהתנ”ך בלבד? חשבתי שהרב כן מקבל את סמכותם ההלכתית. או שהרב אוחז שבדרשה כזו יש בכך חריגה מסמכותם?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

הסברתי שאין סמכות בתחום העובדות אלא רק בהלכה. השאלה האם יש או אין עוה”ב ושכר היא עובדתית. בזה אין סמכות לחז”ל.

NF הגיב לפני 3 שבועות

האם זוהי דרשה? אף ללא קבלת סמכות חז”ל יש פה פסוק שמדויק ממנו ישירות וללא “פשטים” את העניין. האם הרב רואה קריאה ודיוק של הפסוק יותר נכונים מאשר איך שריב”ל הבין? “אשר אנוכי מצוך היום לעשותם”. הרב מסכים שהתורה לא מייתרת מילים? ואז המוצא שלנו הוא בהכרח השכר שהוא הנגרר והנספח של הציווי.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

כמה פרשנויות/דרשנויות אחרות אתה רוצה? מדובר באסמכתא אגדית בעלמא, ואתה הפכת אותה על לא עול בכפה לפשט הכתוב. זה באמת משעשע.
היום לעשותם – ולא לדחות את העשייה לזמן מאוחר יותר.
היום לעשותם – מבעוד יום ולא בלילה.
וכן על זו הדרך.

אורן הגיב לפני 3 שבועות

ייתכן שהבטחות התורה לשכר ועונש גשמי כוונו לדורות שלפני שלב הסתר הפנים (ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא). קצת כמו שאבא מבטיח לילדו שכר כאשר הוא ילד אם הוא יקשיב לו. ברור שכאשר הילד מתבגר הבטחת השכר פגה כי מצופה מהילד לעשות כדברי אביו גם בלי שכר מתוך הכרת טובה והכרה בחשיבות העניין. השכר משמש רק כאמצעי חינוכי זמני עד שהילד יעמוד על דעתו.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

כן כתבתי למעלה.

NF הגיב לפני 3 שבועות

הרב הביא דוגמאות לדרשות הלכתיות. ומכיון שאין דרשות שכאלו בעולם ההלכה מן הפסוק האמור (נכון?) אז הם לא אופציונליות נכון? (אא”כ הרב מנפיק דרשות להלכה ישירות מן הפסוקים) אז איך כן נקרא הפסוק דלא כריב”ל? ושמחתי לקרוא דברי הרב “זה באמת משעשע” כדכתיב “לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי”. ולוואי ואגרום למימוש ו’בתלמידיי יותר מכולם’ כלפי הרב

פשיטא הגיב לפני 3 שבועות

פשיטא הוא ששכר ועונש כפשוטו. כלומר, בעולם הזה. ומי שלא מקבל זאת כופר בתורת משה.

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

Nf
אני ממש לא עוקב אחריך. א. הדרשה הראשונה שהבאתי אינה הלכתית. ב. גם אם כן – מה הבעיה? כל אחד יכול לדרוש. ג. גם אם לא כל אחד יכול לדרוש, חז”ל יכלו. ד. גם אם אין בכלל דרשה – מדוע צריך דרשות? אנחנו מדברים על פשט הפסוק. וכי חסרים פסוקים/מילים שאין לנו דרש עליהם?
בקיצור, זה חסר שחר כמקור.

חובה הגיב לפני 3 שבועות

מה הרב חושב על שאר הנבואות שרומזות במפורש על כך. כמו בדניאל? או בתהילים

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

אין לי עמדה. הכל ניתן לפרשנויות וקשה להסיק מסקנה חד משמעית כלשהי מהמקרא.

NF הגיב לפני 2 שבועות

אנו זקוקים בפסוק זה לדרשה או לפשט לא יודע איך לקרוא לזה עקב ייתור מילה. האם חסרים פסוקים שנשארו ללא דרש גם כאשר נדרשו לדרש? לא נראה לי. ואף את”ל הכי מ”מ וכי מפני שישנם מקומות בש”ס הנשארים בצ”ע נשאיר עכשיו את כל סוגיות הש”ס בצ”ע וכן בענייני מדע וכולי. ה”נ הכא וכי מפני שישנם מקומות שלא הבאנו פשט לפסוק מחוסר ברירה אז היכן שישנה ברירה נבחר שלא לבאר פשט? ריב”ל הביא פשט לגיטימי שנובע מהצורך הבסיסי של הבנת הנקרא של הפסוק המוקשה ללא דרשה. אין פה להקשות בדוחק ואין פה לתרץ בדוחק אליבא דריב”ל. יש פה שאלה מוכרחת ותשובה מוכרחת בפשטות.

השאר תגובה