שני מיילדות לשישים ריבוא?

שו”תשני מיילדות לשישים ריבוא?
אליעזר שאל לפני חודש 1

סתם הערה: אם אכן הדברים והמספרים כפשוטם, איך הגיוני ששני מיילדות השתלטו על הכמות האדירה של שישים ריבוא נשים יולדות [כנגד שישים ריבוא הגברים מגיל עשרים עד שישים], ובתורה משמע שלא היו הולכות למיילדות מצריות.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לא יודע. יבואו בעלי מקרא ויסבירו.

gil הגיב לפני חודש 1

א.שפרה ופועה שמות של בתי אב כמו שבטים שנקראו כך דורות אחר כך על שם מיומנותן של האבות האפונימיים במלאכת ההולדה.כמו לטושים בספר בראשית או סוכתים בדברי הימים… ועיין.
ב.המחשה לצדקותן של שתי אלו שזכו לבתים. אך היו עוד אלפי מיילדות רק אלו התפרסמו.
ג.שמות אונומטופאיים(רשי) כהגדרת מיילדות
.ד.במגען עם פרעה היו אלו נושאות תפקיד בכיר כמו שר המיילדות. (כאחי יוסף שפרעה בקש שיהיו שרי מקנה על אשר לו)
ואכמל

קובי הגיב לפני חודש 1

עיין פה כמה פירושים:
https://mg.alhatorah.org/Full/Shemot/1.15#e0n6
לקחתי מעט ממה שראיתי:

אבן עזרא פירוש ראשון : (טו) למילדות – שרות היו על כל המילדות.

פירוש שני: (טו) ויאמר – אין ספק כי הרבה מחמש מאות מילדות היו, אלה שתיהן היו שרות עליהן, לתת מס למלך מהשכר, כאשר ראיתי גם היוםלד במקומות רבים. והאם והבת היו (בבלי סוטה י״א:) בדרך הקבלה, כי נכון הוא.

שד”ל : ואני אומר כי לא רצה פרעה לדבר עם כל המילדות בפעם אחת, שאם היו כלן הורגות ילדי ישראל בזמן אחד, היה הדבר ניכר ומתפרסם, לא כן אם היו שתים מהן הורגות אותם, ולא כן האחרות, היו יכולים לומר מקרה הוא, והיה בדעתו לצוות כן לכל המילדות בזו אחר זו לסירוגין כדי שלא יוודע הדבר.

רמב”ן (ניתן לחברו לשד”ל?) :…… ונראה שעמד זה ימים מעטים, כי בלדת אהרן לא היתה הגזרה, וכשנולד משה נראה שנתבטלה, אולי בת פרעה בחמלה עליו אמרה לאביה שלא יעשה כן, או כאשר נשמע כי מאת המלך נהיה הדבר ביטל אותו, או שהיה על פי האצטגנינות כדברי רבותינו (שמות רבה א׳:כ״ט), כי הכל התחכמות עליהם שלא יודע החמס…..

רד”צ הופמן : שם האחת וגו׳ – לכאורה היו שתי אלה ראשי ציבור המילדות, שנדרשו למסור את דבר המלך לחברותיהן למקצוע; השוה ראב״ע ועוד.

חזקוני: (טו) שפרה, פועה – יש מפרשים: הרבה מילדות היו במצרים שהרי שתיים אלו לא היו מספקים מזון לס׳ רבוא. אלא שתיים אלו היו שרות על כולן.

רבי יוסף אבן כספי: (טו) ויאמר מלך מצרים למילדות – זו גזרה אחרת, ואלה המילדות היו עליוניות על כולן, כי יתכן שהיו שם יותר מהן.

אברבנל: ……והנה המילדות א״א שנאמר שהיו שתים בלבד כי איך יספיקו שתי נשים לעם כבד ועצום כבני ישראל ואין לומר שהיו שתים אלא שרות המילדות כלן כדברי המפרשים כי היה ראוי שיקראם הכתוב שרות המילדות כמו שר המשקים ושר האופים ושר הטבחים גם כי מה הועיל פרעה בתקנתו לדבר זה לשרות ההנה אם לא יצוה כן למשרתות שלהן וגם שלא צוה להן שתצוינה זה למילדו׳ אשר תחתיהן אלא שהענין כך הוא שהיה מנהג במצרים שהיו באות שתים מילדות לעמוד עם כל אשה שהיתה יולדת והאחת מהן היה עסקה בהוצאת הולד ובשכלולו ולכן נקראת שפרה ע״ש שמשפיר׳ את הולד. והשנית היה עסקה להחזיק ביולדת ולעוזרה בדברים וקולות ותפלות ולכן נקראת פועה מלשון כיולדה אפעה ואמר שדבר פרעה למילדות העבריות ר״ל לכולנה כי לא אמר לשתי המילדו׳ אלא לפי שלכל המילדו׳ הרבות ההנה דבר וצוה זה וכלן היו נחלקות לשתי אומניות ההם וזה אמרו ששם האחת שפרה ושם השנית פועה. ולא היו עבריות כי איך יבטח לבו בנשים העבריות שימיתו ולדיהן אבל היו מצריות מילדות את העבריות ר״ל עוזרות אותן ללדת כמ״ש בילדכן את העבריות. והנה המילדות ההנה עם היותן מצריות יראו את האלהים ולא עשו דבר ממה שצוה אותן מלך מצרים עד שהוא הוכיחן עליו באמרו מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיינה את הילדים ר״ל ואין הפסוק הזה כפל ענין במלות שונות אבל אומרו מדוע עשיתן הדבר הזה הוא שלא הרגו את הילדים כמו שצוה אותן. ולכן אמרו בלשון נעלם מדוע עשיתן הדבר הזה ואמרו עוד ותחיינה את הילדים ענינו שלא די שלא הרגו אותם אבל עוד השתדלו בקיומם ובהצלתם ובהזנתם בצאתם מן הבטן באופן שהנה החיו את הילדים בהפך מה שצוה אותן, והמילדות השיבוהו להתנצל מזה באומרן כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה ר״ל הנה לענין התיקון והשכלול בילדים אין הנשים העבריות כנשים המצריות שאינן יודעות מה שראוי לעשות לילדיהן וסומכות על המילדת אבל העבריות אינן כן כי חיות הנה והוא מלשון איש חי רב פעלים ר״ל נשים זריזות ומשתדלות בעניני ילדיהן ומחיות אותם…………….

ספורנו: (טו) למילדת העברית – לאותן שהיו בעיר מצרים, כי אמנם בעם כל כך רב לא היו שתי מילדות בלבד. אבל אחר שבגדו במלך מילדות מצרים, אחר שדבר להן המלך בעצמו, לא שם לבו לבטוח במילדות שאר המקומות.

ר’ משה אלשיך: (כ) וייטב אלהים וגו׳ – הנה מה שוירב העם ועצמו מאד. הנה היא הטבה אל העם ואיך יאמר וייטב למילדות. אך הנה היו המילדו׳ באש ובמים באומרן אוי לנו מפרעה אוי לנו מישראל מפרעה כי הנה לא יאמין שלא נספיק לילד את העבריות וילדו בלי מילדת. ואוי לנו מישראל כי אם איזה מהילדים יתעתד לצאת חלש או בשבר רגל או שבר יד וכיוצא מי יסור מלב העם מלאמר אין זה כי אם שהמילדת לעשות רצון פרעה בקשה להורגו ולא יכלה לו רק להחלישו או לשבר אחד מאבריו כי ה׳ לא אנה לידה להמיתו ותחשד בדם על כן שתי הטבות הטיב ה׳ למילדות אחד שוירב העם רבו גדול באופן שיאמין פרעה כי לא יספיקו שתי מילדות להן ולא לאחד מני אלף הילודים ועל חשדת העם ויעצמו מאד כי היו כלם נולדים עצומים ובריאים וחזקים באופן כי לא היה מקום לחשדן כלל:

אור החיים: ……….למילדות העבריות וגו׳ – צריך לדעת מה אמר להם באמירה זו. ואולי כי האמירה היא שקרא ואמר העבריות אשר שם האחת וגו׳ כי להיות שבאו לפניו הרבה ולא היה מכיר אלו המילדות לזה קרא בשמותם ליחד להם הדיבור לצד שהיו גדולות של כל המילדות ורצה להטיל הדבר עליהן כי כן דרך השררה. עוד ירצה שהוא עשה אותן גדולות ושרות בקריאה זו על כל המילדות ואשר על כן פרט את שמותן, ולזה חזר לומר פעם אחרת ויאמר בילדכן וגו׳ פי׳ שהציווי לא לשתיהן לבד אלא לכל המילדות אלא שאלו יהיו עליהם שרות…………..

מלבי”ם : (טו)………. ויאמר מלך מצרים – כפי הפשט אמר להמצריות שהיו מילדות את העבריות – והיה שני מיני מילדות. א] שהיתה עוסקת עם היושבת על המשבר להוציא הולד, והשנית שהיה עוסקת עם הנולד לכרות טבורו ולעשות צרכו, האחת נקרא שפרה והשנית פועה, ואין פי׳ שלא היו רק שתי מילדות דהא היו עם רב ורק ר״ל שני מיני מילדות, או כראב״ע ששתים היו שרות על כולם וכן פי׳ הרי״א,………….

נצי”ב: (טו) אשר שם האחת שפרה – לפי הפשט שהם שמותיהן על כרחך לא הן בלבד היו מילדות בכל ישראל אשר גרו בכמה ערים, אלא הן היו המילדות הראשיות, וע״פ פקודת פרעה עליהן יצוו לכל המילדות אשר תחתיהן. והדרש ידוע ומבואר בפירוש רש״י. ויצא הדרש מדכתיב שתי פעמים ״ויאמר״, אלא אמירה הראשונה היתה אשר יודע מעשה המילדות, שאחת משפרת את הולד והשנית פועה עליו, ועתה ״ויאמר (עוד) בילדכן וגו׳⁠ ⁠״. וגם לזה הדרש הוא הזהיר את המילדות הראשיות, והן יזהירו את המילדות אשר תחתיהן. ועיין פסוק י״ח.

אליעזר הגיב לפני חודש 1

יפה מאוד. תודה על ההשקעה.

השאר תגובה