שרשים וענפים – השרש השני

יישר כוח !
והואיל ואתאן לדרבנן שונים, אשאל גם על הרמב"ן בשורש הראשון. הרמב"ן מקשה על הרמב"ם שאם כל מצוות דרבנן כלולות בלא תסור, מדוע מצאנו הבדלים בחומר מצוות דרבנן לעומת מצוות דאורייתא.
לזיכרוני, הרמב"ן עצמו כותב ששניות לעריות נלמדות ממשמרת למשמרתי. כלומר, לפחות הרחקות מלאווין נלמדות מהפסוק. האם הקושיות שהקשה על הרמב"ם אינם חוזרות כעת עליו?

לא, מפני שאם זה נלמד ממשמרת למשמרתי זה כנראה דאורייתא ולא דרבנן. אולי כעין איסורי שבות דאורייתא בשיטת הרמב"ן.

אז האם באיסורי שבות, נאמר ספיקא לחומרא?

למה לא? מאי שנא מכל איסורי תורה? ספק בחצי שיעור גם הוא כנראה צריך להיות לחומרא.

ייש"כ, ואנסה להמשיך לחשוב.