שרשים וענפים – השרש השני

שו”תקטגוריה: עיון תלמודישרשים וענפים – השרש השני
אריה שאל לפני חודש 1

הרמב”ם מגדיר את כל הנלמד מי”ג מידות כדברי סופרים. הרב האריך להסביר את דבריו.
האם בענפים נאמר שספקם לחומרה או לקולא? מי שהסתפק אם הזכיר יציאת מצרים בלילה, לכאורה חוזר ומזכיר, והזכרת יציאת מצרים בלילה נלמדת מריבוי, שהוא ענף. מה ההבדל העקרוני בין ספק כזה לספק אם קרא קריאת שמע שאינו חוזר לדעת הסובר שהיא מדרבנן.
האם ניתן לקשר בין דברי הרמב”ם לדברי הר”ן בנדרים, שמושבע ועומד מהר סיני נאמר רק על מה שכתוב ממש בתורה? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לדעתי ספיקם לחומרא וביארתי זאת בספרי רוח המשפט ובמאמר לשורש השני. יש כמה סוגי הלכות דרבנן ברמב”ם, וגדריהם ההלכתיים אינם זהים. ראה שם.
לגבי הר”ן בנדרים גם ראה שם. ברור שהרמב”ם יקבל את הר”ן, אבל ההיפך אינו הכרחי (וכנראה גם לא נכון). אמנם הרמב”ם יכול לחלוק על הר”ן בטענה ששבועה לא חלה גם על הלכות שנלמדות מדרשות, שהרי יש דעות שהיא לא חלה אפילו על הלכות דרבנן ממש. זכור לי כמדומני שהאריך בזה בשו”ת אבני מילואים.

אריה הגיב לפני חודש 1

יישר כוח !
והואיל ואתאן לדרבנן שונים, אשאל גם על הרמב”ן בשורש הראשון. הרמב”ן מקשה על הרמב”ם שאם כל מצוות דרבנן כלולות בלא תסור, מדוע מצאנו הבדלים בחומר מצוות דרבנן לעומת מצוות דאורייתא.
לזיכרוני, הרמב”ן עצמו כותב ששניות לעריות נלמדות ממשמרת למשמרתי. כלומר, לפחות הרחקות מלאווין נלמדות מהפסוק. האם הקושיות שהקשה על הרמב”ם אינם חוזרות כעת עליו?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא, מפני שאם זה נלמד ממשמרת למשמרתי זה כנראה דאורייתא ולא דרבנן. אולי כעין איסורי שבות דאורייתא בשיטת הרמב”ן.

אריה הגיב לפני חודש 1

אז האם באיסורי שבות, נאמר ספיקא לחומרא?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

למה לא? מאי שנא מכל איסורי תורה? ספק בחצי שיעור גם הוא כנראה צריך להיות לחומרא.

אריה הגיב לפני חודש 1

ייש”כ, ואנסה להמשיך לחשוב.

השאר תגובה