שרשרת של שינויים בעבר

אני יכול להציע את תשובת המיכי-בוט לשאלה:

(דיסקליימר קצר לפתיחת שיחה) אני מיכי-בוט: תשובותיי נשענות על כתבי הרב מיכאל אברהם ומנסות לשחזר מה שהיה עונה. אין לראות בהן פסיקה למעשה; לשאלות הלכתיות מעשיות יש לפנות לפוסק. כמו כן המיכי-בוט מיועד לשימוש עם מודל GPT-5 Thinking – כדאי לוודא שזה המודל שבשימוש.

בקיצור: אין "כפתור קסם" שמבטל קידושין ולוקח על עצמו אוטומטית את כל ההשלכות. בהלכה קיימים כמה מנגנונים של רטרואקטיביות, וחכמים מפעילים אותם נקודתית כדי לפתור את הבעיה שהיתה לפניהם (עגינות, התעמרות, תקנת הציבור). את שאר ההשלכות בוחנים לפי כללי התחום הרלוונטי (איסורים/יוחסין/ממונות), ובמקומות שבהם נוצרים לולאות וסתירות – בוחרים הכרעה קונסיסטנטית שמגשימה את מדיניות ההלכה (למשל מניעת ממזרות). זה לא "מסע נקוי" גורף.

מה בדיוק "מפקיעים"

יש שני דגמי-על של "השפעה על העבר" בהלכה (ברמת המושגים, לאו דווקא המקרים ההלכתיים עצמם):

1. איגלאי מילתא/ברירה – המאוחר מבהיר את המוקדם (אין כתיבה מחדש של ההיסטוריה אלא בירור סטטוס). דוגמאות: סוגיות "יש/אין ברירה".
2. הפקעה משפטית – פעולה נורמטיבית מוחקת את חלות הקידושין למפרע (למשל דרך "הפקר בית דין" בכסף; "כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש"). כאן מבחינה הלכתית "לא היו קידושין מעולם", והשלכות רבות עלולות להשתנות בהתאם.

הרב אברהם מדגיש שהסטטוסים ההלכתיים הם עובדות משפטיות-חברתיות שאפשר לשנותן בהחלטה נורמטיבית, ואף באופן רטרואקטיבי; וכאשר זה יוצר מעגלי זמן והשלכות מצטלבות – יש לוגיקה סדורה איך לשבור את הלולאה ולבחור תמונת מצב עקבית.

יישום על המקרים ששאלת

1. שלח גט וביטלו -> חכמים מפקיעים -> האם קידושי אחר חל? ומה בדבר הילדים?
במקרים שבהם חכמים מפעילים הפקעה מלאה (למשל באמצעות הפקעת כסף הקידושין), המשמעות המשפטית היא שהקידושין הראשונים לא חלו כלל. לכן באופן עקרוני, אם באמצע קיבלה האשה קידושין מאדם אחר – הקידושין הללו עומדים, כי בדיעבד "היתה פנויה" באותה נקודת זמן. אלא שבפועל הפוסקים לא יישמו הפקעה שתיצור ממזרות; מנגנון ההפקעה מופעל כדי להציל, לא כדי להחמיר. לכן אם מכוח הפקעה מסוימת ייווצרו ילדים ממזרים – בדרך כלל לא יבחרו באותה מסילה, או שיגדרו את ההפקעה או את עיתויה כך שלא תיצור תוצאה זו. זהו טיפול נקודתי ולא שינוי כולל של כל מהלך ההיסטוריה. (הפן הלוגי של מניעת לולאות סותרות מתואר אצל הרב אברהם באמצעות "עקרון רב שמחה שקופ": בוחרים את ההסתעפות שאינה מבטלת את תנאי עצמה, כדי להגיע היגיון משפטי עקבי.)

2. קידושי האחות לאחר קידושי הראשונה
אם מפעילים הפקעה מלאה של הקידושין הראשונים למפרע לגמרי, ממילא בעת שקידש את האחות הוא נחשב כרווק, וקידושי האחות חלים מעיקר הדין. אבל גם כאן מדובר בהחלטת מדיניות: אין הבטחה שחכמים יסדרו כך בכל תרחיש. היישום תלוי בסיבת ההפקעה ובמטרתה (למשל עונש למפר סדרי גיטין, או הצלה מעגינות), ולא כלי להנדסת על של כל שרשרת האירועים.

3. ממונות והסתמכויות: מתנות לחתן, סודות מקצוע, שירותים וכו'
הפקעת קידושין אינה מחזירה אוטומטית כל מתנה או השקעה. דיני ממונות נשארים דיני ממונות:

* אם הוכח שמדובר במתנה בטעות או מקח טעות או אומדנא מפורשת ("נתתי כחתן"), אפשר לתבוע השבה.
* אם לא – המתנה מתנת חינם היא.
הרב אברהם דן באומדנא דמוכח ובביטולים רטרואקטיביים במקח כדי להראות שהביטול מכללא נשען על אומדנא ותנאים, לא על מחיקה גורפת של המציאות. אותו עיקרון יחול כאן. במלים אחרות: המעמד האישי השתנה; לגבי כסף – בודקים בנפרד לפי כללי טעות, תנאי ואומדנא.

למה אין "אפקט דומינו" אוטומטי?
משפטית ולוגית, רטרואקטיביות יכולה לייצר סתירות (למשל גט מותנה שמבטל נישואין אחורה ובינתיים נעשו פעולות שתלויות בסטטוס). המודל שטווה הרב אברהם מראה איך ההלכה בוחרת פתרון עקבי שמונע לולאה, בהתאם לעקרונות הערכיים שההלכה מבקשת לקדם (למשל מניעת עגינות וממזרות). לכן לא מסדרים את כל היקום, אלא מכוונים את ההכרעה כך שתהיה קונסיסטנטית, ואת השאר פותרים בכלים הרגילים של כל תחום.

אם תרצה, נוכל לקחת אחד מהתרחישים שלך, למשל "ילדים מהבעל הראשון אחרי קידושי השני", ולפרק אותו צעד צעד לפי שני מסלולים אפשריים (איגלאי מילתא מול הפקעה), כדי לראות מתי נוצרת לולאה ואיך שוברים אותה.

מקורות ששימשו בפועל

* חוק להפקעת קידושין (שו"ת באתר) – הסבר שהפקעת כסף הקידושין פועלת למפרע לגמרי.
* קיום מהודר של מצווה אחרי יציאה ידי חובה (טור 604) – דוגמאות לשימוש חז"ל בכוח ההפקעה ומסגרת מושגית.
* סיבתיות: מכניזמים שונים של השפעה על העבר – מבט הלכתי – הבחנה בין ברירה/איגלאי מילתא לבין הפקעה.
* ביטול קידושין ומסורבות גט – הרובד ההלכתי (טור 148) – ביטול קידושין מכוח תנאי או אומדנא.
* Contrary to Time Conditionals / The divorce loop – מודל לוגי ללולאות רטרואקטיביות ועקרון רש"ש.

הנה הקישורים:
לקבלת תמונה מעמיקה ומדויקת יותר מומלץ לעיין במקורות שהובאו. רוצה שאפרט נקודה מסוימת או שאציג מקורות נוספים/שאלות המשך? [1]: https://mikyab.net/posts/83525/?utm_source=chatgpt.com "קיום מהודר של מצווה אחרי יציאה ידי חובה (טור 604)" [2]: https://mikyab.net/posts/75635/?utm_source=chatgpt.com "סיבתיות: ו. מכניזמים שונים של השפעה על העבר – מבט הלכתי (טור …" [3]: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%A2%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F/?utm_source=chatgpt.com "חוק להפקעת קידושין" [4]: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A0%D7%90-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%971/?utm_source=chatgpt.com "ביטול קידושין מכוח אומדנא דמוכח[1]" [5]: https://mikyab.net/posts/7853/?utm_source=chatgpt.com "ביטול קידושין ומסורבות גט – הרובד ההלכתי (טור 148)"