שתיקה כהודאה ודיני שומרים

שו”תקטגוריה: עיון תלמודישתיקה כהודאה ודיני שומרים
יאיר שאל לפני 2 שבועות

שלום וברכה!

  1. כידוע ישנה מחלוקת ראשונים האם המושג ‘הודאת בע”ד כמאה עדים דמי’ נלמד ממקור או מסברא והאריך בכך בשערי תורה (כלל א’). לפי שיטת רש”י שהמקור הוא הפס’ ‘אשר יאמר כי הוא זה’, האם נכון לומר ששתיקה כהודאה (ב”מ ו.) איננו בכלל ‘הודאת בעל דין’? כמובן שאין כוונתי לומר שהתורה דיברה דווקא על אמירה, אך מאחר שמסתבר שהודאה ע”י אמירה היא הודאה ברמה גבוהה יותר מהודאה ע”י שתיקה, אם כך התורה לא חידשה את המושג לגבי שתיקה.
  2. כידוע נחלקו האמוראים האם דינו של שוכר הוא כשל ש”ח או כשל ש”כ. לדעות הסוברות ששוכר הוא שומר חינם, ניכר ששכר הוא חלק משמעותי מהגדרתו של השומר כשומר שכר. לכאורה הדברים תמוהים, מאחר שהבבלי (ב”מ צד:) הסתפק איזו פרשה מדברת על שומר חינם ואיזו פרשייה מדברת על שומר שכר ולבסוף הכריע מסברא. ברם, התורה עצמה כלל לא מזכירה את המילה שכר כאשר היא מדברת על שומר שכר, ואם כך משמע שהדבר לא נמדד ע”י שכר אלא ע”י רמת ההנאה כפי שנכתב להדיא בירושלמי שבועות פ”ח ה”א [ואם כך שוכר שווה לשומר שכר], אך אם אין הם כך פני הדברים, כיצד התורה יכלה להשמיט חלק זה ולא לכתוב את המילה שכר? האם עצם ההשמטה איננה אומרת דרשני?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1
  1. איני רואה הכרח לזה. ייתכן שיש מקור מהתורה והסברא מפרשת ומגדירה אותו (ולעתים גם מרחיבה). אגב, איני מכיר את הדיון בשערי תורה, אבל אני לא בטוח שיש כאן מחלוקת.
  2. מי אמר לך שרמת ההנאה שווה? ייתכן שש”ש נהנה יותר (אף שהוא קצת עובד בשביל זה, אבל אולי זה רק דמי אחריות ולא דמי עבודה), שהרי השוכר משלם על הנאתו. מעבר לזה, גם אם התורה לא מזכירה שכר אין זה אומר שהמדד אינו השכר. מסברא חז”ל מבינים שהפרשה הזאת מדברת כשיש שכר.
השואל הגיב לפני שבוע 1

1. היכן מצינו שהסברה מרחיבה את הגדרים עליהם התורה דיברה? מתי עושים זאת ומתי לא?

השואל הגיב לפני שבוע 1

2. לגבי מה שכתבת שייתכן שלכו”ע ‘הודאת בע”ד נלמד ממקור’, האם הוא הדין גם לשיטות לפיהן מדובר במיגו וכו’? הרי לשיטתם נראה פשוט שמדובר בסברא

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

1. עושים זאת כל הזמן. לפני עיוור מלמד על איסור לעצה שאינה הוגנת. לא תאכלו על הדם אוסר חמישה דברים שונים (אכילה לפני תפילה, אכילה ביום שגוזרים דין מוות, בן סורר ומורה) ועוד המון.
2. גם מיגו יש טענות שנלמד מהפסוק של הפש”א (אגב, זו עוד דוגמה להרחבה מסברא). מעבר לזה, הפסוק כי הוא זה מלמד על המיגו הזה (בפרט שהוא מיגו חזק הרבה יותר ממיגו רגיל, ולכן אפשר לדמותו להפש”א).

השאר תגובה