תאוריית השמות הפרטיים
השם הפרטי (כגון משה, אנגליה, אריסטו), לדעתי, מצביע על ההתייחסות האינסטיקטיבית שלנו כלפי האובייקט אשר לו הוחלט לתת את השם. ההתייחסות הזו, היא בעצם מושג שעל ידו אנו מזהים שאכן האיש הוא משה, הארץ היא אנגליה וכו'. אמנם, ראיתי הרצאה (הלינק למטה) שדנה בהבדל בין התאוריה של פרגה-ראסל לבין זו של מיל וקריפקה. האם יש משהו שגוי בהצעה שהצעתי? האם מה שכתבתי היינו התפיסה של קרפיקה, ואם לא, מה ההבדל?
Kripke on the Descriptive Theory of Names – YouTube
https://m.youtube.com/watch?v=oXBlah06r5g&t=1434s
לא הבנתי את השאלה. מה כתבת? היכן? כתוב כאן את הצעתך ונוכל לדון.
שם אינו מושג ולכן אני לא מבין מה אתה כותב כאן. שם הוא מילה, והקשר בינו לבין האובייקט הוא הסכמי. שם מתייחס לאובייקט עצמו (לעצמותו) והתיאורים מתייחסים למאפייניו (=צורתו). בספרי שתי עגלות עמדתי על ההבדל בין שם לתיאור (שני סוגי הצבעה של ראסל במאמרו המפורסם).
אם אנשים מצביעים על כלב והם מחליטים לקרוא לו "א" אז האופן שבו אנו תופסים את ה- "עצמות" של הכלב כאשר הוא לפנינו הוא אשר אליו אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו משתמשים בשם, זוהי המשמעות של השם. (יש כאלה שקוראים לזה "עצמות" ותו לא, אך אני מעדיף להתייחס לזה כאל האופן שבו אנחנו באופן אינסטקטיבי ואוניברסלי תופסים את ה- "עצמות", מסיבות שיביאו אותנו לדיון אחר) לזה התכוונתי לפניכן, סליחה אם זה לא היה ברור.
אני רציתי לשאול האם התפיסה הזו היא נכונה? האם זוהי התפיסה של קריפקה ומה ההבדל בין התפיסה של פרגה וראסל לבין זו של קריפקה?
ככל שאני יודע קריפקי מדבר על " הטבלה" כלומר הוא קונוונציונליסט. לדעתו השם מתייחס למכלול התכונות ואין עוד משהו מלבדן (עצמות) . אבל זה זכרון מלפני הרבה שנים. איני בטוח שאני צודק
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer