תארים שליליים

מבלי קשר לרמב"ם, האם הטיעון העולה מהניסוח הנ"ל לא מובן?

הוא מובן, רק לדעתי לא מדויק ולא נכון. אבל אלו באמת דיונים לא חשובים ולא מעניינים.

אני בכל אופן אשמוח אם תוכל להסביר מדוע הטיעון איננו נכון בעיניך

אעשה זאת בקצרה.
א.
1. מבנה המשפט לא אומר שום דבר כזה. זה לא קשור למבנה המשפט אלא למשמעותו.
2. אין שום סיבה שאני רואה להניח שאין לייחס לקב"ה תכונות. אין שום קשר לאחדותו של בעל התכונות.
3. אין שום סיבה שאני רואה להניח שהוא לא אמור להיות מורכב אלא אחיד ופשוט. הריבוי אינו בעייתי לדעתי.

ב.
אין שום מניעה לייחס לקב"ה תכונות אנושיות כמו טוב וכדומה. זה לא אומר שיש לו לב או שיש לו תחושות כמו שלנו. אבל איני רואה מדוע אי אפשר לומר שהוא טוב, בטח במעשיו וגם בעצמותו.
יש הבדל בין לומר שאני קיים ושאלקטרון קיים או שררעיון כלשהו קיים (אידאה אפלטונית או אפילו במובן האריסטוטלי). אבל עדיין ניתן להשתמש במונח 'קיים' בכל ההקשרים הללו. הוא הדין ביחס לקב"ה, והוא הדין ביחס לתכונות שמייחסים לו.

ניתן לנסח את הטיעון כך- אם כל אובייקט תלוי באובייקט אחר, וגם האובייקטים האחרים אינם סיבת עצמם, אלא תלויים באובייקטים אחרים, נוצרת קריסה של המציאות וביטול עצם אפשרות קיומה. עולם שכולו מציאות אפשרית הוא עולם ללא אחיזה. לכן, מקיומה של מציאות אפשרית מוכרחים אנו להסיק גם את קיומה של "מציאות הכרחית" המעגנת את קיומה של המציאות האפשרית. שרשרת של חוליות התלויות אחת על גבי השנייה, זקוקה לבסוף למסמר מטפיסי המחזיק את השרשרת הקונטינגנטית כולה. אפיון לשוני של המציאות ההכרחית יכפוף אותה לקטגוריה גדולה יותר. אם נאמר עליה שהיא טובה, היא תהיה תלויה בקטגוריית הטוב. יוצא מזה כי שימוש בשפה כדי לתאר את המציאות ההכרחית מכחיש את היותה הכרחית; עצם התיאור הלשוני מעיד שהיא אפשרית

יש כאן שני חלקים לא תלויים. החלק הראשון 'מוכיח' את קיומה של יישות הכרחית. ההוכחה לא תקפה כמובן. אין סיבה לשלול את האפשרות שהכל קונטינגנטי.
החלק השני לא תלוי בראשון. הוא טוען שאם יש יישות הכרחית אין לתארה בתואר חיובי. זו טענה היפותטית (אם יש יישות כזאת) ולכן אין צורך להקדים הוכחה לקיומה. אבל גם הטיעון הזה לא מחזיק מים, מכמה סיבות. הראשונה נדונה בטור 547 (שם הסברתי שהקב"ה כפוף למוסר וללוגיקה). וגם אם לא ניתן לכפוף אותו למשהו גדול ממנו אין סיבה להניח שלא ניתן לתאר אותו בקטגוריה רחבה יותר. תיאור אינו הכפפה. ולבסוף, הקטגורה אינה בהכרח רחבה יותר. יש קטגוריות שמכילות עצם אחד בלבד (למשל היותו הכרח המציאות לשיטתך. אגב, בזה כמובן תיארת אותו חיובית).

(נראה לי שהעניין עם הפשטות הוא מן המשך של הגרסה המקובלת של הטיעון הפיזיקו תיאולוגי, אם הסכוי שדמויות מורכבות יווצרו נמוך יותר מהסכוי שדמויות פשוטות יוצרו אז כנראה שה' פשוט בצורה מקסימלית)