תוקף המוסר

אין בעיה אני לא רוצה מלכתחילה שנקשר את זה לדת אלא אם כן זה פיתרון בלתי נמנע ואז אני נאלץ כמובן להסכים איתך – אבל זה בדיוק גופו של עניין- את זה אני מנסה לחקור
אני מנסה להבין אם זה קשור לדת או לא בלי לדבר על דת לפני כן, וכחלק מהתהליך הזה אני מנסה לתהות מהיכן התחושה של המחויבות המוסרית מגיעה.
אתה טוען שהפיתרון היחידי להרגשת המחויבות המוסרית הוא הכרח של קיום גורם עליון.
עכשיו גם אם כן דנת בסוגית הדת לפני כן וגם אם לא- אני יכול להבין שמאוד סביר שההסבר למחשבה שלנו שאנו מחויבים להתנהג מוסרית הגיע תוך התפתחות אבולוציונית.
ההסבר לתחושה הזו דרכה הוא מאוד סביר בעיני.
למה אתה חושב שהפיתרון שלי הוא ספקני?
אני חושב שהוא יותר סביר מבין השניים.
בכל זאת אני רוצה לאתגר את עצמי ולנסות להבין למה אני אולי טועה. אני הייתי שמח אם היית מראה לי למה הפיתרון שלך הוא הסביר מבין השניים.

אלו לא שני פתרונות. לפי הצעתך אין מוסר תקף. זו תחושה שנבנתה בנו במהלך האבולוציה. תחושות שנבנות אינן משהו מחייב או תקף. לכן עליך להחליט אם לדעתך יש או אין מוסר תקף. אם יש – אז אתה מאמין באלוהים במובלע. אם לדעתך זהו תוצר אבולוציוני אז אין מוסר תקף.
כל זה לא קשור בשום צורה לשאלה אם קודם חשבתי או לא חשבתי על אלוהים ו/או דת.

אם כך, יכול מאוד להיות שכל מי שחושב שיש מוסר תקף המחייב אותו להתנהג במוסריות – זה לא אלא תוצאה אבולוציונית בלבד. ולא כי באמת יש מוסר תקף.
שאלה אליך, האם אתה מניח כי יש מוסר תקף ?
אם כן, אופציה סבירה שזו לא אלא תחושה אבולוציונית שגורמת לך לחשוב כך,
ולא באמת קיים מוסר תקף,
אלא זו דרכה של חשיבה אנושית, או אשליה גם תוכל לקרוא לזה כך.

אכן, יש אפשרות כזאת. גם האבולוציה יכולה להיות תוצאה של אשליות שונות. וגם הפיזיקה והמתמטיקה. איני עוסק בתהיות ספקניות כי אין לדבר סוף.

כן, אבל יש רמות לספקנות, ספקנות זו שאני מציע על סמך ההבנה וההיכרות שלי עם אבולוציה,
היא עשויה להיות סבירה בהחלט והיא אינה יתר על המידה ספקנית כלל, אם אגדיר את זה כך..