תורה שבעל פה על פי הרב שרקי

שו”תקטגוריה: כלליתורה שבעל פה על פי הרב שרקי
פלוני שאל לפני 5 חודשים

שלום וברכה 
ראיתי כמה התכתבויות כאן באתר לגבי דרשות של פסוקים ופסיקת הלכה. 
בעבר שמעתי כמה שיעורים של הרב שרקי בהן הוא טוען שכל ההלכות נמסרו בתורה שבעל פה ושהדרשות הן פלפול מאוחר יותר בניסיון למצוא קשר לתורה שבכתב. דוגמא לדבר מארבעת המינים: הוא שואל מה בדיוק היה לפני שדרשו “פרי עץ הדר” = אתרוג  הדר באילנו וכו’. כאילו, הם יצאו מבית המדרש ואמרו “חבר’ ה מהיום נוטלים אתרוג” ? הרי ברור שכבר קיימו את המצווה הזאת.
אני מקווה שלא טעיתי בהעברת הדברים – זה מה שהבנתי.
אשמח לשמוע דעתך בעניין 
תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 חודשים

התזה שהבאת בשמו היא שכל הדרשות הן סומכות/מקיימות ולא יוצרות.
ברור לחלוטין שזה לא נכון. הרמב”ם כותב בכמה מקומות (הקדמת המשנה, השורש השני) שיש דרשות יוצרות וסמוכות, ורובן המוחלט  יוצרות (פרט לכמו שלוש או ארבע, כפי שכתב בתשובה לרבי פנחס מאלכסנדריה על הל’ אישות). לגבי אתרוג ספציפית כבר כתב הרמב”ם שזו דרשה סומכת, וזה נראה בבירור מהסוגיא בראש השנה. שם מובאים כמה וכמה מקורות שונים ומכולם יוצא שזה אתרוג. זו אינדיקציה לכך שהעובדה שמדובר באתרוג נמסרה להם מראש והם חיפשו בדיעבד מקור שיעגן זאת בתורה. אבל ברוב הדרשות זה לא כך, ואפילו בגז”ש שאדם לא דן מעצמו אלא אם קיבלה  מרבו, כתבו הרמב”ן וכמה מתלמידיו שזה לא כך (אלא רק פרט ירד מסיני והשאר הושלם על ידי הדרשנים. ראה אנצי”ת ע’ ‘גזרה שוה’).
מעבר לכל זה, גם לא מרוויחים מאומה מהתזה שכל הדרשות הן סומכות. עדיין לא ברור בשביל מה היינו צריכים את הפלפול הלא משכנע הזה. אלא אם תראה שהוא משכנע, ואז שוב אין צורך לתירוץ שכולן סומכות.
הדוגמה המובהקת שמביאים לזה בד”כ היא דרשת ר”ע בשבת סד מה]פסוק “והדוה בנידתה”:
כדתניא והדוה בנדתה זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין עד שבא רבי עקיבא ולימד אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה אלא מה תלמוד לומר והדוה בנדתה בנדתה תהא עד שתבא במים.

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

ברקע יש לזכור שהתזה שכל הדרשות סומכות מבוססת על כך שהן לא משכנעות, ובפרט היא נאמרה לתשובת המינין שכפרו בהלכה ובדרשות.

K הגיב לפני 5 חודשים

לפי דעתי,
ניתן להסביר כך שהוא מתכוון שקיימים שתי מסלולי התורה: תורה שבכתב ותורה שבעל פה (לעניין הלכה).
והמסלול של התושב”ע היא מתודה שמנותקת מפשט הפסוקים. והיא מתפתחת בדרך עצמית משלה שמנותקת מפשוטו של מקרא. אותו דבר של גזירה שווה (ויש לו פשט אחר שם).
ודרשות חז”ל הם בבחינת חיבור התורות בלבד. הרי לא ייתכן שהם ניתנו מרועה אחד והם שונות… אז חכמים באים ללמדנו שהם בבחינת רמוזות בתושב”כ.

ככל הידוע לי גם אליבא לרב דברי חז”ל הם לא פשוטו של מקרא… האומנם?
והאם פשוטו של מקרא ב’הדוה בנדיתה’ אלו דברי החכמים הראשונים או ר”ע?
נ.ב ככל שזכור לי בביתא ישראל בשעת נידה היא יושבת בבית מיוחד.

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

אני מסכים לגמרי לרישא וחולק על מסקנתך. ברור שהדרש לא מחויב לפשט ולא מנסה להחליף אותו. הארכתי בזה בכמה מקומות. אבל המסקנה שהדרשות כולן סומכות לא עולה מכאן והיא גם לא נכונה.

K הגיב לפני 5 חודשים

לא הבנתי.
אתה סובר שקיימים כלים של דרש שהם לא קשורים לרובד פשוטו של מקרא ובכוחם ליצור הלכות חדשות שנחצבות מן המקרא?
ד”א הייתה לי שאלה פעם, אם הסנהדרין רוצים לשנות הלכה והם לא יודעים אם זו הלמ”מ (מיעוט) או הלכה שנוצרה בידי אחד מבתי הדינים (רוב). האם ניתן לומר שהמיעוט בטל ברוב?

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

אכן. כך סובר הרמב”ם וגם אנוכי הקטן הנוקט בשולי גלימתו. בעצם כך סובר התלמוד עצמו אלא אם מסתכלים עליו בעיניים אפולוגטיות.
בהחלט. אני לא חושב שזה ביטול, אלא הליכה אחר הרוב.

פלוני הגיב לפני 5 חודשים

תודה רבה על התשובה. למי שמעוניין, הנה הדברים מתוך האתר של הרב שרקי: http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1545:15451545-1545&Itemid=100513
ממה שהבנתי מהקריאה יש פה עניין מהותי של הגדרת הפונקציה של תורה שבכתב ותורה שבעל פה ולא תזה אפולוגטית/רווחית. בכל מקרה, לא הבנתי מהדברים אם באמת לפי הרב שרקי כל הדרשות סומכות באופן גורף.

אבי הגיב לפני 5 חודשים

הרב שרקי מביא את זה בצורה מסודרת יותר כאן:
https://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=12:1212-12&catid=413&Itemid=100513

השאר תגובה