אלא איכא למיפרך הכי ואיכא למיפרך הכי כל חדא וחדא תיקו בדוכתיה
שלום הרב,
בסוגיה זבחים טז: רבא מציע ק"ו בעייתי, רבא בר אהילי תוקף (מביא לאבסורד?) עם 3 ק"ו הפוכים ומסיק ש"אלא איכא למיפרך הכי ואיכא למיפרך הכי כל חדא וחדא תיקו בדוכתיה".
לא ברור אם מדובר כאן בק"ו סותרים אשר מחוסר ידיעה מאיינים את כולם או שמא זו צורת פתרון פוזיטיבית כל שהיא, ואם כן, מה היא.
על פניו, פתרון מעשי של אי ידיעה מה הקל וחומר הנכון היה אולי יכול להיות ספיקא דאורייתא לחומרא, אבל זה אינו הפתרון שהגמרא מציעה.
מרש"י נראה שהאבסורד מוביל למסקנה כל שהיא נגד רבא " אם במה שלא חלקו הכתובים אתה בא לחלק על ידי קל וחומר…", או "נמצא מסולק מכולן ולא תדע מה תדרוש אלא אל תחלוק במה שלא פירשו לך הכתובים…".
אודה אם יוכל הרב להאיר עיני על פי דעתו, אם יש כאן ויכוח על עצם יכולת השימוש בק"ו במקרים מסוימים (והאבסורד רק מהווה הוכחה לכך), ואם כן, מהו המקרה שאין להשתמש בו בקל וחומר.
תודה!
Please login or Register to submit your answer