אפקעינהו בלא גט

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיאפקעינהו בלא גט
שגיא מזוז שאל לפני 2 חודשים

היי. לאחרונה יצא לי להתעסק בסוגיא של אפקעינהו (סביב הדיון להשתמש בזה בשביל לפתור את הבעיה של מסורבי ומסורבות גט). אחד הדיונים העיקריים סביב נושא זה, הוא האם ניתן להפקיע קידושין כאשר לא ניתן גט. ראיתי שבתשובה לשאלה [הקישור לתשובתך, להלן] כתבת: “בכל אופן, ברור שלא צריך גט פסול כדי להפקיע קידושין (אם כי אני מכיר את הטענה הלא סבירה הזאת)”. שאלתי, האם דבריך הם בשיטת הרשב”א או להלכה למעשה? שלכאורה הרשב”א (נגיד בחידושיו בכתובות) כותב דברים מפורשים: “י”ל דבכדי לא מפקיעי להו רבנן לקידושי אלא היכא דאיכא סרך גיטא כדהכא”.

 
קישור לתשובתך המצוטטת:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%94%d7%a4%d7%a7%d7%a2%d7%aa-%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

צריך להבחין בין שתי טענות שונות: 1. האם חכמים הפקיעו קידושין בלי שניתן גט? או סרך גט? 2. האם כשיש אפקעינהו בכל זאת מחייבים לתת גט כדי שלא ייצא לעז.
הבאתי שם דוגמה של מקדש בע”כ שהפקיעו את קידושיו. שם אין גט. אמנם נכון ששם לא מפקיעים זאת למפרע אלא מעיקרא. לכן יש מקום לטענה שבכל מקרים שהפקיעו זה היה עם גט. אבל אני חושב שזה תלוי בשאלה האם ניתן להפקיע במקרים נוספים מעבר לאלו הבודדים שמופיעים בתלמוד. אם כן, אז לא סביר שהרשב”א יגביל זאת רק למצבים שנמסר גט. אם ניתן להפקיע אז ניתן להפקיע גם בלי גט (שהרי הגט לא מועיל להפקעה. מדובר לכל היותר במראית עין, מה שמחזיר אותנו לשאלה 2 לעיל). אם אנחנו נצמדים למקרים שמופיעים בתלמוד, אז השאלה מעיקרא ליתא שהרי בין כה וכה אין להפקיע מעבר למקרים הללו.
טול כדוגמה את הצעתו של ברכיהו ליפשיץ שהכנסת/הממשלה תפקיע את כספו של המקדש למפרע. מדוע נצטרך גט כדי שמכניזם כזה יהיה תקף? אם יש להם סמכות לעשות זאת אז זו אופציה קיימת. ואם משום מה לדעתך אין להם סמכות, אז מה עניין זה לגט שניתן או לא?
צריך לזכור שכיום יש לנו סמכות שלטונית שיכולה להפקיע כסף מאדם, ולכן אין שום סיבה להתנות זאת במגבלות שהתנו פעם כשחכמים היו אלו שהפקיעו את כסף הקידושין (שהרי חכמים אינם בעלי הסמכות הטבעית לגבי ערך הכסף. זו מסורה למלך). הרשב”א, כמו גם חכמי התלמוד, לא היו בעלי הבית לקבוע בעלות על כסף. לכן שם החידוש שהם יכולים בכלל להפקיע את הכסף הוא תמוה ומחודש טובא. אמנם יש מקום להבין שהפקעת קידושין לא בהכרח מבוססת על הפקרת הכסף (תלוי בגרסאות ופירושים בריש כתובות ועוד, מה המסקנה אחרי קושיית תינח דקדיש בכספא…). בפשטות זה תנאי (שמתנה התורה ולא המקדש כפי שרבים נטו לחשוב) שדרושה הסכמת חכמים לכל קידושין. אבל בפשטות מכניזם כזה צריך בי”ד מוסכם הגדול שבדור, וזה ודאי לא קיים היום.
באשר לשאלה 2, יש כאלה שרצו לחייב מתן גט כשמפקיעים קידושין כדי שלא ייצא לעז. אבל מסברה ברור שזה לא מעכב את ההפקעה עצמה.

שגיא מזוז הגיב לפני 2 חודשים

הרשב”א עצמו כמובן מביא את הסוגיא של מקדש בע”כ ומחלק ששם עצם הקידושין נעשו שלא כהוגן. אני מסתפק ממש בנקודה שהעלית, האם מה שהרשב”א מצריך “סרך גט” זה מעכב או לא. יש שני סיבות אפשריות להגיד למה זה מעכב: 1. א”א להפקיע (הכוונה להפקיע קידושין שנעשו כדין, לא המקדש בע”כ) קידושין. בכל הסוגיות בגמרא אין באמת הפקעה אלא עם האפשרות של ההפקעה גורמת לאדם לקיים את תנאו. בסוגיות בכתובות (ג.) וגיטין (לג.) הרשב”א כותב את המנגנון הזה במפורש, וכ”כ הרמב”ן בכתובות. וניתן להסביר על זו הדרך גם את הסוגיא השניה בגיטין עג. (לגבי שכיב מרע). 2. באמת הגט לא נצרך אלא למה שקראת “מראית עין”, אבל הצורך הזה של המראית עין היה כ”כ חשוב בעיני חז”ל שהם תיקנו את המנגנון של אפקעינהו (שוב, כאשר מעשה הקידושין נעשה כדין) רק במקום שלא תהיה בעיה של מראית עין. שוחטמן הבין כאפשרות הראשונה [אני חושב שהיא לא נכונה מאיזה סיבה צדדית, לא רוצה להאריך מדי].

מצד שני אפשר לומר שמה שהצריכו סרך גיטא זה רק במקום שאפשר, שזה “לרווחא דמילתא”.
ברור לך שהצד השני הוא הנכון?

שלוש הערות קצרות בקשר לשאר הדברים שענית:
1. בנוגע לתקדימים בשימוש אפקעינהו אחרי חז”ל, מצאנו כמה תקדימים לזה, אך רובם המוחלט (חוץ מאחד) היה במקרה של הפקעת קידושין שלא שלא כדין (מה שקראת “הפקעה מעיקרא”), ואם כן יש מקום לטעון (וזה מה שטוענים הגרז”נ ושוחטמן) שרק הפקעה מעיקרא ניתן לעשות לאחר חז”ל, אך הפקעה למפרע לא ניתן לעשות. אלא שעדיין יתן לטעון שמה שלא מצאנו תקדימים זה לא בגלל שזה לא היה אפשרי, אלא חכמים בתר חז”ליים לא רצו לעשות הפקעה למפרע בלא סרך גט, בגלל המחיר הכבד של מראית עין.

אם נסבור שהפקרת ממון תועיל להפקיע קידושין, אז אה”נ. אבל בכלל לא פשוט שהפקרת ממון מפקיעה את הקידושין, הקידושין כבר נעשו ובפשטות אין בהפקרת הממון בכדי להפקיע את הקידושין, וכמו שכתבת בעצמך.
נדמה לי שאדם ממוצע תולה קידושיו ברבנות הראשית כמייצגת את הדת, אבל אתה סבור (כמו אטלס) שזה תליה של התורה ולא של האדם. רק אעיר שמלשון כמה ראשונים (רא”ה, ריטב”א ועוד) נראה שזה תליה של המקדש עצמו. אבל זה כבר דיון נוסף.
תודה רבה!

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

לא הבנתי. אדם ששלח שליח הולכה לגרש וביטלו שלא בפניו. איזה תנאי התקיים כאן? אפשרות 1 ממש תמוהה ולא מובנת. איך אפשר לומר שהפקעה לא מועילה בלי גט, אלא אם אתה ממציא שחכמים קבעו תקנה דרבנן לא להפקיע בלי גט. אבל זה מביא אותנו לגישת המראית עין.
1. אני לא מבין כיצד ניתן לחלק בין הפקעות. אם יש לנו אפשרות לעשות כמו חז”ל (כלומר שלא צריך בי”ד הגדול שבדור) אז אפשר לעשות הכל, ואם לא – אז אי אפשר לעשות כלום. אלא אם מדובר במכניזם של הפקרת הכסף, וכנ”ל.
2. הפקרת הממון מפקיעה את הקידושין למפרע. אמנם זה מוזר ומפתיע, אבל זה מפורש בגמרא: תינח דקדיש בכספא…
3. אכן, ידוע לי שיש ראשונים שמשמע מהם שזו התנייה של האדם, אבל זה לא סביר בעליל. כבר האריכו להקשות על כך (למשל, שאדם שעשה לא כהוגן לא מתלה את קידושיו בחכמים).

שגיא מזוז הגיב לפני 2 חודשים

מעתיק את לשון הרשב”א בסוגיא בגיטין: “אפקעינהו רבנן לקדושי מיניה כלומר אם היה מבטלו היו חכמים מפקיעין את הקידושין, ומשום כך אנן סהדי דאינו מבטלו בלבו כדי שלא תהא בעילתו בעילת זנות”.
ולא הבנתי לא זה לא מובן שחכמים הצריכו גט/ עד אחד של מיתה, בשביל שיוכלו לעשות הפקעה? אם הם חשבו שבלא גט תהיה בעיה של מראית עין, אז הם קבעו שההפקעה תהיה רק במקרה שיש גט. מופקע בעיניך?

בקשר להערות הממוספרות:
1. אני מסכים איתך. אבל להסביר את ההיגיון של הגרז”נ- הפקעה מעיקרא היא קלה יותר כי היא גורמת שלא יתחיל דבר חדש. יותר קל לא להחיל דבר חדש מאשר לעצור דבר קיים.
2. מסתמא הרב יודע שיש בזה הרבה פירושים בראשונים, שלפי רובם ה”תינח בכספא” איננה משום הפקר בי”ד הפקר אלא מסיבות אחרות. [כסף זה דרבנן או שבכסף אין לחכמים בעיה להפקיע כי לא תהיה שום תוצאה שלילית, משא”כ בביאה התוצאה תהיה בעילת זנות].
3. הראשונים שפירשו זאת, פירשו על הסוגיא בכתובות ששם הקידושין נעשו כדין. במקרים שנעשו שלא כדין ברור שזה לא תלייה של המקדש בחכמים ושם הם יצטרכו לומר שחכמים עוקרים בקום ועשה. [כבר תוס’ בב”ב דן בזה]

שגיא מזוז הגיב לפני 2 חודשים

אגב, לפי תפיסתך שניתן להפקיע קידושין ע”י הפקרת ממון, אז פשוט שניתן (בלי להיכנס לשאלה האם כדאי) להפקיע היום כל קידושין (שהרי היום כל הקידושין הינם בכסף) בשביל כל מטרה? [סרבני גט, ממזרים, אישה שבעלה בתרדמת וכדו’]

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

לא כתבתי שזה מופקע. אמרתי שבפשטות אם ההפקעה אינה רק במקרים שנקבעו בגמרא אין סיבה טובה לחשוב שקבעו אפריורי שאין הפקעות בלי גט. מעבר לזה, גם אם הם קבעו כך, זה לכל היותר איסור דרבנן אבל ההפקעה בפשטות קיימת. ויש לדון במקרים קשים לעבור על הדין הזה ולהפקיע בכל זאת.

  1. קל יותר או פחות זה לא משנה. טענתי היא שעקרונית אין להבחין בין ההפקעות. אם זה אפשרי גם זה אפשרי ולהיפך.
  2. הפירוש הפשוט והרווח בראשונים שזה מדין הפקר בי”ד. זה שיש פירושים אזוטריים אחרים לא משנה לענייננו. מעבר לזה, גם אם יש פירושים אחרים, חלקם נאמרו רק למסקנת הגמרא כשהרחיבו מעבר לקידושי כסף. אבל בהו”א זה עוד יותר ברור שהכוונה היא לזה.
  3. אם יש להם אפשרות עקרונית לעשות זאת, זה מה שחשוב. לא איכפת לי שבמקרים מסוימים לא היה בזה צורך. הדיון הוא האם זה אפשרי עקרונית.
mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

להודעתך האחרונה, בהחלט. זה בדיוק ההבדל בין מצב שבו יש שלטון מרכזי (מלך) שיש לו סמכות להפקיר כספים לבין סמכות שחכמים לקחו לעצמם להפקיר כסף שהם לא באמת שולטים בו. השאלה האם ראוי לעשות זאת היא שאלה אחרת כמובן.

Back to top button