אשליית בחירה

תודה רבה 🙂
אני אקרא הכל בעז"ה, פשוט מהטור הבודד שקראתי ומהקצת שראיתי במדעי החופש (עמוד 129 שם) ניכר שהרב חושב שהקב"ה לא יודע מה יקרה בעתיד. אבל בהארה 28-29 בשתי עגלות וכדור פורח הצגת שהסתירה הלוגית בין ידיעה ובחירה אינה כה חזקה כך שלמעשה ניתן לאחוז בשתי האמונות האלו יחד.
אז רציתי גם לשאול מה זה בעצם אומר מבחינה אונטולוגית על המציאות? האם זה אומר שאתה חושב שהקב"ה בכל זאת יודע מה אבחר? או שרק מבחינה סובייקטיבית ניתן להעלות את שני העקרונות האלו בעיני רוחי למרות שלאמיתו של דבר הקב"ה לא באמת יודע מה אבחר (דבר שנראה לי די תמוה, וספק רב אם לזה באמת כיוונת)?
ייתכן שאם אקרא עד הסוף הכל כבר אענה לעצמי פשוט אם אתה כבר פה אז אולי תוכל לשפוך אור..
תודה!

אוקיי עכשיו ראיתי את דבריך הארוכים בטור 'שאלת הידיעה והבחירה 4 (טור 303)'. אחרי קרוב ל20 שנה אתה באמת לא נשארת עם טענה חד משמעית בנושא הזה… וואו, כל כך הרבה שנים של מחקר שעדיין לא הצליחו להראות שדווקא תשובה אחת היא הנכונה – כנראה שזה באמת אחד מהנושאים התיאולוגיים המורכבים.
הטור ההוא נכתב לפני חמש שנים, ומציג הרהורים של הרב שהולכים איתו כבר מ2002, רציתי לדעת האם אתה חושב שהיום אתה קצת יותר שלם עם הדרך הרביעית (אלוקים לא יודע) מאשר בימים של כתיבת הטור ההוא? התחדשו לך טיעונים מאז? יש אולי טור אחר, חדיש יותר, שעוסק באותו הנושא ובו אתה מגיב לדבריך מטור 303 ולוקח אותם לכיוונים חדשים או מערער עליהם?
תודה:)

אשמח אם הרב יענה לשאלתי בכל זאת, נשארתי מבולבל קשות
בברכת ליל מנוחה

הסברתי. פרדוקס ניוקומב מראה שיש כאן סתירה (אמנם היא כנראה לא אנליטית אלא סינתטית-אפריורי). אז צריך להחליט האם יש ידיעה מראש או שיש בחירה. מכיוון שברור לי שיש בחירה (תחושה בלתי אמצעית) המסקנה היא שאין ידיעה. אפשר גם להכריע כך מתוך לקס ספציאליס: אם נחליט שיש בחירה זה לא מפיל לגמרי את הנחת הידיעה (אלא רק לגבי אירועים של בחירה). אבל אם מאמצים את הידיעה הבחירה לא קיימת, והאינטואיציה שיש בחירה נדחית כולה.
אין צורך להגזים. אין כאן 20 שנות מחקר בסוגיה. אני חושב עליה מדי פעם.

ואתה פשוט משאיר את האופציה שאולי יש גם ידיעה קיימת כי אתה מודע לכך שאין באפשרותך להפריך אותה? (לאור מה שהתבהר בטור 303)

הכוונה בטור 303 וכן בחקירה שלך על ההבדל בין אנליטי לאפריורי בהארה 28-29 בשתי עגלות וכדור פורח..

לא. לדעתי הידיעה לא קיימת. אמנם איני יכול לשלול זאת קטגורית כי זה לא אנליטי אלא סינתטי-אפריורי. אבל זו דעתי. אני חוזר על עצמי שוב ושוב.

הבנתי לחלוטין את הטיעונים שלך ואכן אין צורך לחזור עליהם. מעריך מאוד שאתה מסביר את עצמך מחדש. ואכן, מכל דבריך כאן ובטורים ברורה מאוד הנטייה הסופית שלך דווקא לכיוון שלילת ידיעת האל את בחירותיי העתידיות.

עם זאת, אני מנסה להבין מהי הנפקא מיניה של החקירה שלך שהובילה לכך שהסתירה הלוגית היא לא מלאה (אפריוריות אך לא אנליטית). אני חשבתי שאולי הנפקא מיניה של זה היא שבעצם לא ממש עקרת את הדעה שאלוהים יודע מה יקרה בעתיד, ולכן אולי יש מקום הגיוני כן להחזיק בעמדה זו (ואולי אף אתה בעצמך חושב כך). כך לפחות השתמע לי מדבריך המלאים בשתי עגלות וכדור פורח, שם אתה מציע את הדרך השלישית שלא מוותרת על אף אחת מקרני הדיון ואוחזת בידה גם את הבחירה וגם את הידיעה. אני לא הבנתי בדיוק את יחסיך לאותה דרך שלישית, ולפחות מקריאה פשוטה של דבריך שם היה משתמע שאתה מזדהה עימה ועל כן אולי משאיר מקום להרהור שמא הקב"ה כן יודע.
אם אכן לא כך הדבר, רציתי לדעת מהי כן הנפקא מיניה של החילוק הזה בין אנליטי לאפריורי במקרה זה בעיניך? מהי מסקנה אפשרית שניתן להסיק בעקבות נקיטת החילוק הזה? מדוע הרגשת צורך להציג זאת? האם זה מערער את הטענה שלך או את מוחלטותה? האם זה מציג איזה חור בתיאוריה?

אני שואל כי אני באמת מבולבל ורוצה להבין ולא ברור לי מה יוצא מכך שאתה לא יכול לשלול את הדעה השנייה באופן קטגורי, לפי דבריך.. (האם השארת משהו ממנה עדיין "חי"? או שדי בטיעונים שהצגת בשביל להפוך אותה לדעה משוללת יסוד על כל פנים).
תודה רבה רבה על התייחסותך !

אני חושב שהסברתי זאת שם. אני חושב שאי אפשר להחזיק בשניהם, אבל מכיוון שזו סתירה סינתטית-אפריורי ולא אנליטית, איני יכול לשלול על הסף את העמדה שכן מחזיקה בשניהם. זה בטח לא עמדה חסרת מובן (נונסנס) כמו עמדה סתירתית. ייתכן שאני טועה במסקנות שלי מניוקומב ואז הם אפילו צודקים. ראה דיונים מאד עמוקים ומבלבלים בטוקבקים בעקבות הטורים הללו.

תודה רבה רבה 🙂
מעריך מאוד.
לבטח יהיו לי עוד שאלות ככל שאתקדם 😉