בין אדם לחבירו

שו”תקטגוריה: הלכהבין אדם לחבירו
EA שאל לפני חודש 1

האם להלכה ולמעשה אתה פוסק כמו הבניין ציון שלכל איסור שבין אדם לחבירו יש ייהרג ואל יעבור (איסורים כאלו שהם חצייה מחוץ לטריטוריה שלי) ? האם אתה פוסק הלכה למעשה שבאמת אסור להציל את עצמו בממון חבירו ? 
 
קשה לי, אחרי לימוד סוגייה בעיון, ואחרי העמדת השיטות על יסודותן, לעמוד איתן על ההלכות היוצאות ממה שהבנתי.. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

למעשה קשה מאד לפסוק כך. אבל לא מטעמם של הראשונים האחרים אלא מפני שגם אם אני יוצא מחוץ לטריטוריה שלי, גם את זה אעשה מפני פיקו”נ ואח”כ אשלם. והדבר דומה לתוס’ שבת ד ע”א, שאם יאמרו לאדם לא לרדות את הפת לא ישמע להם כי מתחייב מיתה, וממילא לא אוסרים זאת עליו. זהו היתר מטא הלכתי או חוץ הלכתי, אבל ההלכה עצמה לדעתי היא אכן כרש”י והבניין ציון.

אורן הגיב לפני חודש 1

מה לגבי מי שלא יוכל לשלם?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

זיל בתר טעמא. יישאר חייב.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ראה בטור שעסק בזה שם באתי כמה ראשונים שמהם משמע שאם מתכון מראש לא לשלם אסור להציל עצמו. אבל אולי גם לשיטתם אם אינו מתכוון רק לא יוכל, אז מותר ויישאר חייב, לפחות במטא הלכה.

אורן הגיב לפני חודש 1

מה הכוונה ישאר חייב?
השאלה שלי אם מותר להציל עצמו בממון חברו, גם במקום שלא תהיה לו אפשרות לשלם לו בחזרה לאחר מכן, מהבחינה המטא הלכתית. לדוגמא, אם אדם צריך לעבור ניתוח יקר כדי להציל את חייב, ויש לו אפשרות לגנוב את הסכום ממישהו, אבל מכיוון שמדובר בסכום אסטרונומי, הוא יודע שהוא לא יוכל להחזיר לו בעתיד. השאלה אם מותר לו לעשות את זה.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אז כתבתי. מכיוון שהנימוק הוא תוס’ סבשבת ד, כלומר שההלכה לא דורשת ממישהו לפעול באופן שאין סיכוי שיציית, לכן למעשה קשה לפסוק כרש”י. מתירים אדם להציל עצמו ולהיות חייב. לכן אני חושב (לא בטוח) שגם אם אין לו לשלם, עדיין מתירים לו להציל ולהיות חייב. או שיגייס כספים או שיירדו לנכסיו, וכמה שיצליחו יקחו. כמו כל בעל חוב.

אורן הגיב לפני חודש 1

האם יהיה מותר לו לנהוג גם באלימות לצורך ביצוע גניבת הכספים? למשל להכות אדם כדי להשיג את הממון שלו (כמובן מבלי לסכן את חייו), או לאיים עליו באיומי אקדח תוך ידיעה שהוא לעולם לא יממש את האיום.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

האינטואיציה שלי אומרת שלא. לקחת כסף ניתן להישבון, פגיעה גופנית לא. כך גם לפי שאר הראשונים נראה שאסור לי לפגוע באדם כדי להינצל, למרות שמותר לי לקחת לו כסף.

אורן הגיב לפני חודש 1

אבל יש אנשים שמבחינתם זה שתיקח להם את ממונם (נניח את כל ממונם לצורך הדיון) יותר קשה להם מפגיעה גופנית. אז למה זה מותר וזה לא?

מיכי הגיב לפני חודש 1

זהו מדרש חז”ל מפורש לגבי “בכל מאדך”. סה שקשה להם, אז מה? זה ניתן להישבון ופגיעה גופנית לא.

אורן הגיב לפני חודש 1

אבל במקרה שאדם יודע שהוא לא יוכל לשלם בחזרה, זה לא ניתן להישבון.

טירגיץ הגיב לפני חודש 1

[דעה פשוטה מני פשוֹט היא שכל זה הוא עסק של צו קטגורי מוכוון תוצאה שאם “יתירו” לפגוע בזכות הקניין (שכעיקרון עצמאי היא חנטריש גדול) כדי להציל כלומר כל האנשים הם חברת ביטוח חינמית לנזקקים להצלה אז בסה”כ ירבה הסבל יותר, ובמידת האפשר לא נותנים הדברים לשיעורים.]

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

זה ניתן עקרונית להישבון. יהיה חוב ויגבו כמה שיצליחו (מתרומות וצדקה, מכסף שיגיע אליו בהמשך וכו’).

אורן הגיב לפני חודש 1

אבל חיסור הכסף מהזולת יכול להוביל לפגיעה גופנית גם בו, למשל אם הוא יצטרך את הכסף לצורך טיפול רפואי בעצמו. הרי יכול להיווצר מצב אבסורדי שבו יש אדם עשיר ועני ושניהם צריכים ניתוח יקר כדי להציל את חייהם. נניח שלעשיר יש כסף כדי לכסות את הניתוח ולא יותר. אז העני גונב מהעשיר כדי להציל את עצמו, עובר את הניתוח, והעשיר נותר כך למות.

מיכי הגיב לפני חודש 1

אלו מקרים פתולוגיים. אם ידוע שזהו המקרה אז אסור כמובן.
יתר על כן, כל הדין הזה מדבר על מצב שבו יש ממון קונקרטי של אדם ספציפי שהפגיעה בו תציל אותי (כמו הגדישים במקרה של דוד המלך). סתם לשדוד מישהו מקרי זה בעייתי, שהרי החובה להציל אותי מוטלת על כל האנשים ולא דווקא עליו. אני חושב שבדיוק בגלל זה יש הסדרה של המדינה בעלויות הטיפול כדי לחלק את הנטל בין כלל הציבור.
הרי כאן אנחנו עוסקים בשיטתי שנראה לפסוק כרש”י ברמה העקרונית, והדיון מה למעשה. אבל לשיטת רוב הראשונים מותר מעיקר הדין לגזול כדי להינצל, ודלא כרש”י. האם לשיטתם מותר לי גם לשדוד כליה? דומני שהפוסקים מסכימים שלא. לדעתי רובם גם מחלקים בין ממון ספציפי שעומד לזה לבין סתם לשדוד אדם מקרי. כך שהחילוקים הללו נאמרים להלכה, ולא רק כספקולציות שלי בשיטת רש”י.

הפוסק האחרון הגיב לפני חודש 1

כתוב מפורש

אַחֲרֵ֨י הכסף תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן

השאר תגובה