בליעה בכלים
הרב ראיתי ששאלו פה לגבי הניסוי של דרור פיקסלר והרב ענה שאם אכן אין בליעה בכלים של ימינו (נניח פלדת אל חלד) אז אין צורך להתייחס לכלים האלו כבשריים וכו', שאלתי היא האם ניתן לנהוג כך הלכה למעשה- לדוג' אם אני נמצא בחו"ל אני יכול לבשל בכלים של בעלי הבית שאינם שומרים כשרות אחרי שאני שוטף אותם כראוי?
אני חושב שאם ברור לך שזה מהחומרים שנבדקו, יש מקום להקל לפחות בשעת הדחק.
מה החילוק לעניין שעת הדחק- ז"א, מדוע שיהיה מקום להקל רק בשעת הדחק- אם החומרים באמת לא בולעים ופולטים? לכאורה זה אמור להיות בסדר גם להכתחילה לא?
מפני שיש בעיית סמכות לשנות הלכות רווחות בישראל, בפרט כשאין קונצנזוס בין פוסקי זמננו.
הסמכות לשינוי ההלכה לכאורה לא קשורה לנידון דידן, העניין הוא ברור מציאות בכלים שלא היו קיימים בזמן חז"ל ?
לא לגמרי פשוט. הם קבעו באופן גורף את גדרי בליעה ונראה שזה עיקרון כללי, למעט זכוכית. השאלה אם אין כאן לא פלוג.
מעבר לזה, השאלה עולה גם לגבי כלים שכן היו בזמנם וכיום יש לנו אפשרות לבדוק בליעה.
הרב אליעזר מלמד כותב שהמצאת הסבון הפסיקה את הבליעה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer