בעיה במשנה של התקינות הפוליטית?

שו”תקטגוריה: מוסרבעיה במשנה של התקינות הפוליטית?
יוגב שאל לפני 7 חודשים

שלום הרב,
לאחרונה יצא לי להרהר בעקרון היסודי בהקשר של התקינות הפוליטית ונתקלתי בבעיה. לדעתי הרב יסכים שהעיקרון המוסרי היסודי העומד בבסיס התפיסה הזו היא: “לשקר על מנת לא לפגוע בבני אדם”. כאשר שאלתי את עצמי – על פי הצו הקטגורי של קאנט (שאני נוטה להחזיק בו), או לפחות על פי אחד מהניסוחים שלו – האם זהו עיקרון שהייתי מעוניין להפוך לאוניברסלי? אני חייב לומר שהתשובה האינטואיטיבית שעלתה לי לראש היא כן, ואפילו לא הייתה לי שום בעיה עם זה. זאת אומרת, אני כן יכול לדמיין מצב בו אנשים משקרים לאנשים אחרים על מנת לא לפגוע בהם. יתר על כן, רוב האנשים שאני מקשיב להם, כאשר הם מדברים על הבעיות בתקינות הפוליטית, הם בדרך כלל טוענים אודות התוצאות והנזקים שאליה היא מובילה ומתוך כך היא בעייתית\לא מוסרית. אך אם אני דאונטולוג, אני לא יכול לזגזג בין שני המשנות בהתאם לצרכים והאג’נדות שלי. כמו שהרב לא פעם אמר: “אם משהו הוא נכון הוא נכון. התוצאות בעייתיות? נתמודד איתן”, ואני מקבל את זה לגמרי. אם כך, אני צריך לשפוט את הבעיה במושגים דאונטולוגים, אך אני לא באמת חש בעיה עקרונית בלשקר לאנשים על מנת לא לפגוע בהם. אולם העסק טיפה יותר מורכב, כיוון שהעיקרון כולל שתי חובות מוסריות חשובות מאוד אשר מתנגשות אחד בשני: מחד, “לא לפגוע באנשים” ומאידך, “לומר אמת”. אני חייב לומר שדי תקוע פה. איך מכריעים בין שתי ערכים חשובים באותה מידה?
תודה 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 חודשים

תקינות פוליטית אינה רק שקר כדי למנוע פגיעה. זהו מזעור של התופעה. ראשית, במקרים רבים מדובר בהכחשת המציאות ולא בסתם שקר. שנית, לפעמים מדובר בסתם העדפת ביטויים מסוימים על אחרים (אפריקני-אמריקני במקום כושי או שחור), וזה לא שקר בכלל. התופעה עצמה מעצבנת ומזיקה ולכן גם מבחינת הצו הקטגורי לא הייתי רוצה ביקרה. היא מביאה הרבה יותר נזק מתועלת כי היא אינה מאפשרת לטפל בבעיות (כי היא מכחישה את קיומן).
ומעבר לזה, לאמת יש ערך מצד עצמו, לא רק להימנעות מפגיעה. אנשי התקינות הפוליטית מתעלמים ממנו לגמרי. הם גם מעודדים אוכלוסיות להיפגע כמדיניות ובכך יוצרים את הבעיה שאותה הם מנסים לפתור.
ולבסוף, בצו הקטגורי אפשר לשחק בהמון צורות. אתה החלטת לשאול האם רצוננו בשקר כדי למנוע פגיעה. למה לא תשאל האם רצוננו בשקר בכלל? (אתה מבין שכאן התשובה הייתה שונה.) אגב, קאנט התנגד לשקר באשר הוא, אפילו כשמדובר בהצלת חיים, בדיוק מהטעם הזה (ואני לא מסכים לזה כמובן). היכן עובר הקו של התופעה שאותה אתה בוחן?

השאר תגובה