בקשר לגם עדן וגיהנום
ראיתי פודקאסט של הרב בו הוא מדבר על הקונספט של גן עדן וגיהנום ואומר שאין לו ביסוס עובדתי מיוחד ביהדות
כלומר הרב רואה את ההגיון הלוגי שבו אבל לא רואה איזשהו מקור להאמין בו(למיטב הבנתי)
אך עם זאת באותו הפודקאסט הרב אמר שהתורה שבע"פ והתורה שבכתב זה היינו הך
והתלמוד דן בעולם הבא מספר פעמים:
עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן" (משנה, אבות ה', כ').
"משפט רשעים בגיהנם, שנים עשר חודש" (משנה, עדויות ב', י').
"תקנת גיהנם לרשעים, גן עדן לצדיקים" (תלמוד בבלי, עירובין יט ע"א)
איך זה מתיישב לפי אמונתו של הרב?
אם התלמוד מעביר לי מסורת מסיני בעניינים אלו אז כמובן שאקבל. אבל זה גופא מה שלא ברור לי: האם זו מסורת או סברה. סברה של חכמים בנושאים כאלה אין לה מעמד יותר מסברתי שלי.
ומה דעת הרב על ספר חנוך?
ובנוסף אם אפשר לשאול מה ברב היה מחשיב כמסורת?
כלומר איך אפשר להבדיל בין סברה למסורת?
אין לי דעה. לא מכיר.
אין לי קריטריון חד וכללי. אם אומרים על הלכה שהחא הלמ"מ סביר שזו מסורת (אמנם יש יוצאים מן הכלל). באגדות ואמונות ספק רב אם יש מסורות מסיני.
למה שלא תהיה מסורת על גן עדן וגיהנום? אם הקב"ה ברא גן עדן וגיהנום אז סביר שהוא ירצה שנדע על זה, אחרת מה התועלת.
הכל יכול להיות סביר. לא רואים במקורות שאכן התקבלה מסורת על כך.
כלומר כשאמרת שבאגדות ואמונות ספק רב אם יש מסורות זאת לא אמירה רק מסברא אלא בעיקר מפרשנות המקורות?
נכון
חנוך למיטב הבנתי הוא ספר חיצוני שכמעט סיים בתנ"ך על נביא(?) שעולה השמימה ועובר מסע בין גן עדן וגיהנום (למרות שאני לא בטוח שאלו השמות המשומשים שם אבל מסתומא מהמתרחש שבזה מדובר
זה ספר שקודם לנצרות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer