ברכת המצוות בקידושין וגירושין
שבוע טוב הרב,
כתוב ברמב"ם בהלכות אישות:
ג,ל [כג] כל המקדש אישה–בין על ידי עצמו, בין על ידי שליח–צריך לברך קודם הקידושין, הוא או שלוחו, ואחר כך מקדש, כדרך שמברכין קודם כל המצוות.
לפי זה מדוע לא מברכים גם על הגירושין כדרך שמברך על כל המצוות (לשיטת הרמבם יש מצוות עשה בגירושין בספר).
בברכה,
לא ברור האם זו באמת מצוות עשה במובן שכשעושים זאת מקיימים מצווה. זה יכול גם להתפרש כמתיר (של האישה), ואז אין מה לברך עליו. למשל, מזה שמברכים על שחיטה מוכיחים האחרונים שזה לא רק מתיר אלא מצווה.
אמנם מלשון החינוך בסוף מצוות גירושין משמע שזו אכן מצווה, שכן הוא כותב ששייך בה אפילו ביטול עשה. כתבתי על כך במאמר מידה טובה לפרשת כי תצא תשסז.
אני מניח שיש סברא פשוטה לא לברך על מצווה כה עצובה (לפחות לא ברכת המצוות אלא אולי דיין האמת). ברור שפירוק בית אינו לרצונו של הקב"ה.
חשבתי על הסבר אפשרי נוסף, שהמצווה היא שאם ורק אם האיש והאישה בזוגיות, הם צריכים שזה יהיה תחת קידושין. זה מסתדר לשיטת החינוך שמי שמגרש ללא ספר מבטל עשה, וגם מסביר למה לא מברכים, כי תחילת המצווה הייתה בקידושין, והגירושין זה רק המשך שלה.
ברמב"ם זה נמנה כמצווה נפרדת. לשיטתו שני פרטים של אותה מצווה נמנים כמצווה אחת (ראה שורש שביעי, 11, 12 ועוד).
ברור שפירוק בית אינו לרצונו של הקב"ה. מניין לך ?
באותה מידה אפשר להתייחס לגירושין כגאולה… תאר לך היה איסור לגרש.
אין קשר למה שאני ואתה חושבים. חכמים הם שתיקנו ברכת המצוות, והם עצמם אמרו שמהגרש את אשתו מזבח מוריד עליו דמעות ועוד כיו"ב. לכן גם אם אתה חושב שאין בעיה בזה, החכמים שתיקנו את הברכות חושבים שיש ולכן לא תיקנו ברכה.
אולי.. שלום בית וודאי הוא ערך חשוב בחז"ל.
אבל בכל מקרה גם ברכת האירוסין שממנה דימה השואל. הבית יוסף בס' לד נוקט שזו היא ברכה כללית על קדושת ישראל.. ולא ברכת המצוות כפשוטו. מכמה טעמים.
אגב גם בחליצה אין ברכה..
מפתיע אותי שלא לראות תשובות על סמך מקורות. רשב"א תשובה יח אמר שאין ברכה בפעולה שהיא לפעמים עבירה (שכן לפעמים גברים מגרשים נשים ללא סיבה). ברצוני לראות מקורות אחרים הדנים בשאלה זו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer