בתי כנסת פקע"ר

יפה. אהבתי. רק מילה אחת: לא ראיתי, ואפילו לא בציבור הדת"לי המחמיר בפקו"נ, שבאמת בתי-כנסת נסגרו. יש איזה הבנה 'בין-השורות', שזה לא נורא באמת. השאלה שלי האם הבנה אינטואטיבית זו יש לה הצדה גם במקרה שהיא עומדת לכאורה בניגוד להוראה הישירה 'על-הספר'.

אתה כנראה חי בעולם משלך, ובוחר לראות מה שבחרת. אבל זה באמת לא עניין לחרדים או דת"ל, וזה גם לא קשור להחמרה בפיקו"נ. חרדים מחמירים בזה יותר מכולם. ראה טור 720.

לא הבנתי. חרדים מצפצפים על ההוראות, לעומת הציבור הדתי-לאומי שיותר מתחשב בהוראות פקע"ר. אני שואל: שאפילו בציבור הדתי-לאומי, בתי הכנסת לא סגורים בימות החול באופן טוטאלי. אני טועה בעובדות?

בעקבות כך, אני שואל רק האם הבנה אינטואטיבית של 'בין השורות' יכולה לעמוד בניגוד למה שכתבו במפורש על הספר. אבל אפילו והעובדות הנ"ל אינן נכונות (אולי באמת אני טועה). אני שואל על עצם העיקרון בכגון דא.

אצלנו סגור. זה נחשב?

אוקיי. חדש לי. תודה רבה

לא מבין את השאלה. לפעמים אנשים נוהגים אחרת ממה שהם אומרים או כותבים. או שאמירתם לא משקפת מה שהם באמת חושבים או שיש כאן חולשת הרצון. כל זה פשוט. מה השאלה?

השאלה שלי האם יש לקבל תורה מסיני כל הנחיה של פקע"ר, או שמותר ונכון להפעיל קצת שכל, ואותו קצת שכל, גם אומר שלמרות שכתוב שאסור, אבל מנין של עשרה אנשים בסמיכות למרחב מוגן, הוא לא באמת בעיה ולא על זה דיברו חכמי הפיקוד (למרות מה שכתבו). וזה עצמו מתחלק לעוד שאלה, שאפילו וראוי להפעיל קצת שכל, אבל כיון שקצת שכל שלך גורם להרבה שכל (או חלילה להיפוכו) אצל חברך, קיים את ההנחיה ככתבה וחסל. ועל כגוןד א נאמר: 'אל תהיה צדיק הרבה'

כתבתי כאן לא פעם שבהחלט יש מקום לחיפופים קלים עם שכל ישר. אבל רק בעת הצורך, אחרת עדיף לא פלוג למנוע מדרון חלקלק.