גר שמחמיר נגד הלכה שגירותו תלויה בה

שו”תגר שמחמיר נגד הלכה שגירותו תלויה בה
טירגיץ שאל לפני חודש 1

א. שמעתי כך: גר התגייר וטבל לפי שיעור ר”ח נאה (השיעור הקטן) ולא לפי שיעור חזו”א (השיעור הגדול), כעת כשמקדש בשבת אין לו שום עניין להחמיר כשיעור הגדול ודי לו בשיעור הקטן, כי אם השיעור הגדול נכון אז הוא אינו יהודי ואינו חייב במצוות קידוש כלל. עד כאן.
לכאורה אין מוצא מהחשבון הלוגי הזה, כי התלות בין שיעור מקווה לשיעור קידוש היא הכרחית (בכל אופן נניח שהיא הכרחית, ונניח שכל השיעורים כולם תלויים זב”ז ומחלוקת אחת בכולם). מה דעתך על זה? ואולי יש לך רעיון סביר, גם אם הוא לא נכון לדעתך בסופו של שקלול, לצד שגר כזה ינהג ככל הלכות גוברין יהודאין בלי קשר לפרטים בגיור שלו?
דוגמאות נוספות. גר שמל ולא פרע נניח ויש בזה מחלוקת אז האם במילת בנו צריך לפרוע ומחללים שבת על הפריעה. גר שטבילתו תלויה בשיטה מסוימת בהלכות חזקה וחציצה וכדומה אז האם כל חייו כשיפגוש בשיטה הזאת בכל עניין יהיה לו דין לעצמו כגון כשנטהר מטומאתו או שיהיה מותר באישתו. או ייתכן גם שאם כשרות הדיין תלויה בשיטה מסוימת לקולא אז הגר רשאי בשופי כל חייו לנהוג לפי אותה שיטה לקולא.
 
ב. ומה לגבי שיטתך באוטונומיה. גר שטבל לפי השיעור הקטן וכך הלכה רווחת בישראל והגר הזה נעשה בר הכי ופוסק למעשה כשיעור הגדול להקל ולהחמיר. אבל מצד ההימור (שבפני עצמו אינו משפיע לשיטתך) הוא עדיין מהמר שהלכה כשיעור הקטן. מה תדון בו שעליו לדון.
האם פטור ממצוות ואסור לו לשמור שבת כי לשיטתו גוי הוא, או שאפשר לחלק שהגרות עצמה תלויה בהימור ולכן הוא גר כשר, והיתר וחובת האוטונומיה ההלכתית הם רק ליהודים בתוך מסגרת ההלכה, כך שמצד אחד חייב במצוות ומצד שני רשאי להקל כשיעור הגדול. [להקל כגון לא יפריש חלה מעיסה קטנה וחייב למנוע עונה אם טבלה רק בשיעור הקטן. ועוד ייתכן שאם יבוא לפניו גר חדש ויטבול בשיעור הקטן אז הוא הגר הישן יוכל להלוות בריבית לגר החדש כנוכרי]

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

ההחלטה באיזה מקווה לטבול היא של ביה”ד ואל שלו. הם מגיירים אותו ולא הוא מתגייר. לכן אין תלות הכרחית להתנהגותו לאחר מכן. בניסוח מעט שונה, אחרי שהוכרז כגר הוא גר גם אם הטבילה הייתה שגויה לדעתו. היה פסק בי”ד מוסמך וזה תקף (כל עוד לא מדובר בטעות בדבר משנה, או סתם טעות עובדתית מוסכמת).

השאר תגובה