דברים שבלבו ובלב כל מחוקק
שלום הרב,
נתקלתי במקרה ישן של אישה שהתחזתה לגבר כדי לשכב עם נשים. לשון החוק אומרת שאסור להתחזות לאדם חי או מת, אבל אין התייחסות בחוק לגבי מי שמתחזה לאדם פיקטיבי. בית המשפט אמר שיש לאמץ פרשנות רחבה יותר של לשון החוק. "פרשנות תכליתית של החוק, אינה מחייבת כי ההתחזות צריכה להיות לאדם ספיציפי ודי בהתחזות כדמות פיקטיבית להקים את יסודות העבירה."
האם לדעתך הפסיקה הזאת נכונה?
אני חשבתי להסביר שאפשר להחיל פה את הכלל ההלכתי "דברים שבלבו ובלב כל אדם" לגבי המחוקק כך שכאשר הוא חוקק חוק מסוים, ברור שהוא התכוון שהחוק יחול על כל דבר שדומה מספיק ללשון החוק, אפילו אם הוא לא ציין אותם מפורשות בחוק.
בברכה,