דעת מקנה במעשה הקניין (קניין משיכה)

שו"תקטגוריה: עיון תלמודידעת מקנה במעשה הקניין (קניין משיכה)
עמית שאל לפני 19 שעות

שלום,
מה דעתך במקרה הבא:
ראובן הקונה טועה לחשוב ששמעון המקנה אמר לו לקנות את החפץ. למשל: ראובן חלם בלילה ששמעון אומר לו לקנות את הספר מתכונים שלו במשיכה וראובן טעה לחשוב שזה קרה באמת. דוגמא נוספת: ספר המתכונים של שמעון הושם בטעות במקום שראובן טעה לחשוב שזה עומד למכירה (אם אופן הטעות משנה לדעתך אשמח שתציין זאת ותסביר).
במקרה רגע לפני שראובן בא לעשות משיכה בספר המתכונים של שמעון – שמעון החליט שהוא רוצה למכור את ספר המתכונים שלו. גמר בליבו לחלוטין שהוא רוצה למכור, או אפילו אמר לשני אנשים (שאינם ראובן) שהוא רוצה למכור. אם לדעתך יש הבדל בין כשאמר לאחרים או לא – אשמח שתציין ותסביר.
השאלה היא האם הקניין חל.
יש לי כמה מחשבות וצדדים בעניין אבל אשמח קודם לשמוע את דעתך, כמובן שאם יש לך מקורות חדים בעניין זה מה טוב.
תודה רבה!

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 17 שעות

אם ראובן רוצה למכור למה ששמעון לא יקנה? בגלל שראובן אינו מכיר את שמעון ולא החליט למכור דווקא לו? מסברה זה לא נראה לי חשוב. הקניינים נעשים בד"כ מצד הקונה, ומצד המקנה די בהתרצות. זהו קניין שלא  מדעת. בסוגיית ייאוש שלא מדעת מדברים על הפרשת תרומה של בעה"ב בלא ידיעתו, ואם לאחר זמן מתברר שהוא מתרצה הכל בסדר.
גם בייאוש, לפי הנתיה"מ זה לא הפקר אלא רשות לקנות. ואם הקונה זוכה באבידה אחרי ייאוש זה קורה בלי דעת המקנה אלא רק בהתרצות. נכון שיש כאן התרצות כללית שמאפשרת לכל אחד לזכות, אבל מסברה לא נראה שזה שונה מרצון כללי להקנות. ובייאוש שלא מדעת יש הקנאה בלי לדעת למי. זה כבר ממש כמו התרצות כללית שבנדון דידן.

השאר תגובה

Back to top button