האם המערכת ההלכתית תקפה

זו סתם צורה דמגוגית להציג את הקושי. הקושי הוא כיצד חכמים מפרשים את התורה באופן שלא מתאים לפשוטה. והתשובה היא שהדרש אינו מחויב לפשט. יש לתורה כמה פירושים מקבילים שכולם נכונים (גם כשהם סותרים זה את זה). פירוש הפשט ופירוש הדרש הם שני פירושים נכונים, והדרש אינו אמור להתאים לפשט מה שכתוב. אם הפירושים סותרים זה את זה (יש מספר קטנטן של מקרים כאלה), יש כמה גישות כיצד להתייחס לזה: 1. הפשט מורה על מה שהיה צריך להיות (שיוציאו עין) אבל בפועל למעשה משלמים כסף (הדרש). 2. יש דעה שמשלמים את דמי עינו של המזיק ולא של הניזק. זה כנראה עולה משילוב הפשט והדרש: הפשט אומר שצריך להוציא את עינו של המזיק, והדרש אומר שבמקום זה ניקח את דמי העין הזאת בכסף. השאלה מניין שאבנו את דרכי הדרש, זו הלמ"מ. קיבלנו מסיני שאת הטקסט הזה יש לפרש בכמה צורות במקביל.