האם תחזית זו של הרב סילמן על ראש העיר חריש "יורה כקשת" שאכן התקיימה ו"קשתו ננערה" היא מדגדגת קצת את התאוריה עזב ה את הארץ?

 
https://www.bhol.co.il/news/1694508
אני יודע שתפיסתך הפילוסופית-דתית בנויה על מסד "ליטאי" מאוד: ריחוק ממיסטיקה, מהשגחה ישירה, מכל ראיה של השפה האלוקית כמדברת דרך המציאות. אבל אני שואל את עצמי — ואותך — האם קו מחשבה כזה אכן מעיד בהכרח על אינטלקט גבוה?
הרי כבר היה בעולם אדם אחר, "ליטאי" באופיו, שהתעקש להמשיך בקו הזה עד הסוף — חיאל בית האלי. בנה את יריחו, למרות קללת יהושע, ובנו הראשון מת. ואז השני. השלישי. מה חשב כשמת בנו הרביעי? האם ניחם את עצמו בהפרדה פילוסופית בין האמונה לבין חוויותיו כאב? האם גם הוא היה "רציונליסט" נאמן עד כדי עיוורון מוסרי?
אני תוהה — בכנות — האם גם אתה, אילו היית במקומו, או במקומו של אב שכול שמוצא לפתע כי נבואה כלשהי ממקורות "לא רציונליים" התגשמה בזה אחר זה, באמת היית ממשיך להחזיק בעמדה הזו?
בסופו של דבר, יש הבדל בין להקליד מאמרים מהכורסה לבין לשלם מחירים כאלה בגוף ונפש.
השאלה שלי היא לא רק תאולוגית, אלא אנושית: האם יש אצלך נקודת סף — קיומית, לא שכלית — שתשבור את המסגרת הרעיונית, או שהשיטה תמיד תנצח את האינטואצייה (הרגשית ואולי בהסוואה שכלית כביכול "אפס בגדר אפשר") מקרה? אולי. אבל כשזה קורה בדיוק לפי "הנבואה", קשה להמשיך לקרוא לזה מקריות בלי לעצום עין אחת לפחות.