הבריתות לקיום המצוות
מה המשמעות של כריתת הבריתות עם עם ישראל שישמרו את התורה נניח שהם לא היו כורתים האם הם לא היו מחוייבים? (ואם באמת לא אז איך זה מחייב אותנו..)
ומה בכלל המשמעות של מחויבות בנושא הזה אם ה' לא רוצה את זה ואני רואה בעיה בלעשות דברים שסותרים את רצונו אז גם ללא הברית זה אסור ולומר שרצון ה' שמי שסוגר ברית לא יאכל חזיר אך החזיר כשלעצמו לא אסור אבסולוטית נשמע לי משונה כי זה הופך אותו לבעל רצון אחד בלבד לקיים בריתות ואם נאמר שכל הברית זה לשכר ועונש גם על זה אפשר לשאול אם הוא קבע עונש על אכילת חזיר מה עניין ההתחייבות בזה אתה רוצה לקבל עונש תאכל לא רוצה אל תאכל.. אני גם לא כל כך מבין מה הברית מצדיקה יותר מהדבר האסור עצמו מה ההבדל בין הבעיתיות של לעבור על ברית ללעבור על אכילת חזיר אחרי שאני יודע שהוא רואה בזה דבר פסול…
יש כאן כמה וכמה שאלות.
א. הברית מחייבת גם את הדורות העתידיים, כי הברית נכרתה עם העם ולא עם האנשים שנכחו שם. כך הוא לגבי חוקי מדינה. החוק מחייב את האוכלוסיה גם אחרי מאתיים שנה (אלא אם הוא שונה), למרות שהם לא היו שם. הגורם המתחייב הוא הקולקטיב ולא אוסף האנשים הספציפי, ולכן כל מי ששייך לקולקטיב מחויב בו.
ב. המל"מ בהל' מלכים מקשה מה מועיל השבועה בהר סיני לקיים את התורה (מושבע ועומד. לא שאני יודע היכן בכלל הייתה שם שבועה), הרי החיוב לקיים שבועה גם הוא חלק מהתורה עצמה. התשובה היא שהחיוב לקיים שבועה קיים גם בלי התורה. היא רק מוסיפה עליו ממד דתי (איסור לאו ועשה). לכן הברית מועילה מעבר לעצם ההבנה שלא נכון לפעול נגד רצונו, וגם אם אין לי הבנה כזאת אחרי שכרתנו ברית אזי לא נכון לפעול כך.
ג. ברור שיש בעיה באיסורים גם בלי הציווי, אבל בלי הציווי זה לא איסור. אין חוק כזה. הבאתי את הדוגמה מהרמזור האדום. העונש אינו העניין. הוא לכל היותר אינדיקציה לכך שיש מחויבות. מי שפועל רק משיקולי שכר ועונש זה דיון אחר לגמרי, והברית באמת פחות רלוונטי מבחינתו.
כתבת לגבי החוק "אלא אם הוא שונה". האם העובדה שרוב ישראל אינו שומר מצוות (נניח לצורך הדיון שזה המצב), היא לא אינדיקציה מסוימת לשינוי כזה?
אני מסכים אך זה לדעתי לא עונה על עיקר הקושי..
הסיבה שאסור לעבור על הברית גם לולא התורה הוא משום שזה דבר לא בסדר תקרא לזה לא בסדר כי ה' לא אוהב שעושים את זה או לא בסדר כי זה לא בסדר (נראה לי שאתה צריך את הצד הא' ע"פ מאמרך "באין אלוהים אם יש מוסר") עכשיו ברגע שאני יודע שה' לא רוצה שנאכל חזיר וזה לא בסדר לעשות דברים שהוא לא אוהב אז הדבר כבר בעייתי בלי קשר למחוייבות.
ובקשר ל-א. אתה חושב שכאשר עם או מדינה מקבלת ע"ע חוקים כקולקטיב האדם הפרטי שלא התחייב ולא נכח שם מחוייב מוסרית? בחוקי מדינה אני מבין את זה בתור חוק שמודיע על עונש אבל בעיה מוסרית שנוצרת מקביעת אחרים לא נראה לי שקיימת.
תודה.
אני אף פעם לא מצליח להבין את האנלוגיה שאתה עושה בין חוקי המדינה לחוק הדתי.
זה נכון שפורמלית יש פה משהו דומה (בשני המקרים יש היגיון לשמר את המסגרת) אבל ברמה המהותית ההבדל הוא עקרוני.
מדינה היא מסגרת מעשה ידי אדם וללא קבלת סמכותם של חוקיה היא תתפרק. הדת לעומת זאת מבוססת, או מתיימרת להתבסס, על אמת אלוהית נצחית. גם אם כל מאמינה יפנו לה עורף האמת תישאר תקפה לנצח (לפחות לשיטתה).
מההבדל האדיר הזה נובעים שני הבדלים נוספים שלדעתי מקעקעים לחלוטין את האנלוגיה שלך:
ראשית סמכותם של חוקי המדינה חמורה יותר שכן הציות להם הוא תנאי קיומי (אם אין ציות המדינה תתפרק בניגוד לדת);
שנית, ובמובן אחר, סמכותם של חוקי המדינה חמורה פחות, שהרי הם אינם מעוגנים באיזו אמת "קוסמית" כמו זו שהדת מתיימרת לייצג. לכן במקרה של הדת לא תוכל להגיד שלקבוצת אנשים כלשהי בהיסטוריה (למשל חז"ל) יש סמכות עקרונית, פורמלית או מהותית שמחייבת את הציבור. אלא אם כן אותה קבוצה נשענת על האמת הדתית המקורית. נניח כתבי הקודש. כמובן שאם זה מה שהיא עושה לא נכון להגיד שהיא מקור הסמכות אלא שכתבי הקודש הם מקור הסמכות.
יש עוד הבדל: מדינה כותבים במ"ם ואלוהים מתחיל באל"ף. למה ההבדלים הללו קשורים לטענה שלי?
TX, איני מבין את שאלתך
השתכנעתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer