הגדרת עבודה זרה

1. האם לקבל על עצמי את סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים זו עבודה זרה במהות?
2. מה זה שונה מאשר סמכותה של הגמרא (שהגיעה מלמטה על ידי קבלה של עם ישראל ולא מתוך טיעון שכך אלוהים רצה)?
3. למה צריך אובייקט בשביל ההגדרה הפורמלית? כמו שאלוהים הוא לא אובייקט מוחשי כך גם לכאורה אמור להיות הגדר לעבודה זרה (אם אתה מדבר על יש לא מוחשי אז אני לא ממש מבין מה אותה מוציא מההגדרה)
4. כהמשך לשאלה מספר 3, אם באופן מהותי עבודה זרה לא בטלה מן העולם אלא רק החליפה צורה, כל ההלכות שקשורות לעבודה זרה חייבות לעבור אדפטציה ולהיות רלוונטיות גם לימינו (מדרש שמרני), לא?

1. גם לכך התייחסתי שם. לדעתי לא, אלא אם אתה נותן לה סמכות מעצם היותה הכנסת ולא בגלל סיבה כלשהי. כל רציונליזציה שיש למתן הסמכות הזה מוציאה אותו מכלל ע"ז.
2. ההנחה שאלוהים רוצה שנלך לפי החלטת הציבור. בסוף זה רצונו שלו. זה לא מתאים בהכרח לרצונו הספציפי (לגבי צרת הבת, או סוגיה הלכתית מסוימת), אבל יש לו רצון שנעשה זאת, כמו שנשמע להכרעת חכמים (בדאורייתא) למרות שזה לא בהכרח רצונו. זהו 'נצחוני בניי' של תנורו של עכנאי.
3. אובייקט לא מוחשי. אנוך למשל טוען שהמוסר הוא מחייב למרות שאין מאחוריו שום אובייקט, לא מוחשי ולא לא מוחשי. כי אם יש מאחוריו אובייקט, זהו אלוהים בהגדרה (אני מגדיר כך את אלוהים – האובייקט שנותן תוקף למוסר). כל אתאיסט שמחויב למוסר מחזיק בעמדה כזאת.
4. למה אתה חושב שמשהו השתנה? האם אז לא יכלו להעניק סמכות לאובייקט מופשט או ללא אובייקט בכלל? אני לא בטוח. אבל עקרונית אם זהו המצב אתה צודק.

1. גם אם יש לי רציונל מדוע אני מציית לכנסת כמקור סמכות נורמטיבי, אשאל על הרציונל מדוע הוא לא עבודה זרה? (אלא אם כן הצב התחתון ביותר הוא אלוהים) רוב האנושות עובדי עבודה זרה כמקבלים את הסמכות המדינית או שאולי הם מאמינים סמויים ?
2. מניין לנו ההנחה הזו? זו גם שאלה שדנו בה בעבר ואין צורך להרחיב אם אתה פשוט "רואה" שזה רצון אלוהי ללכת אחרי מה שאבותינו קיבלו כמקור סמכות.
3. אני די בטוח שאנוך ריאליסט שחושב שיש ישים מוסריים. אני לא לגמרי בטוח מה המחלוקת המהותית ביניכם אחרי צפייה בדיבייט ובדיון שלך באתר לאחר מכן. בכל אופן, אני לא מצליח להבין למה מי שמחויב למערכת נורמטיבית שאין מאחוריה אובייקט, לא יכלל בהגדרה של עובד עבודה זרה מבחינה פורמלית, אבל פורמליזם זה לא הצד החזק שלי.

1. הרציונל מתחיל בערך כלשהו. זה מחזיר אותנו לשאלת בסיסם של ערכים. לדעתי זה רק אלוהים. הציות למדינה כבסיס עצמאי הוא פשיזם. לא רווח במחוזותינו.
2. אכן, מסברה. ניתן לומר שזה אפילו ערך מוסרי, לנהוג כפי החלטת הקבוצה שאתה משתייך אליה (אלא אם יש שיקולי נגד חזקים).
3. אכן. בדיוק בנקודה הזאת גם אני לא מבין אותו. הוא מדבר על ריאליזם וחומק מהשאלה האונטית.

לגבי איסור ע"ז, בפשטות יש הבדל בין לא להיות מחויב לקב"ה לבין להיות מחויב למישהו אחר (שזה ע"ז). כשאין אובייקט מאחורי הנורמות קשה לומר שאתה מחויב למישהו אחר. אתה מחויב לנורמות צפות, וזוהי מחויבות להתנהגות ולא לאל (אחר).