ההיסטוריה של העם הפלסטיני ומכונות גילוח

גם תער לא עוקר שערות מהשורש, ובפרט אם מגלחים בתער עם כיוון צמיחת השיער ולא נגד כמו שממליצים העוילם.
שאלתי לגבי סברה כיוון שאם יש סברה שאתה משוכנע ממנה אז אין צורך להחמיר, אבל הסברות מזכירות לי את סברות ערלה בחציל

לא כתבתי "מהשורש" אלא "עד השורש". מכונה שעוקרת עד השורש אכן אסורה כמו תער.

אגב, כמדומני שיש עוד סברות (הסכין המסתובב במכונה הוא כמו מספריים ולא בדרך תער. אבל לא בדקתי כעת).

תודה על התשובה

הרב כתב ההיתר במכונת גילוח כי לא עוקרת עד השורש.

עיינתי קצת בסוגיה, ואשמח להסבר ההיתר.

לגבי השימוש במכונת גילוח, מהסוגיה במכות עולה שבשביל לאסור צריך שיעמוד בשני קריטריונים, גילוח והשחתה.

גדר הגילוח- לריב"ן ותוס' גדר הגילוח האסור הוא האם דרך להשתמש בכלי זה, ואילו לרמב"ם והמאירי גדר גילוח היינו בכלי שאופי פעולתו בגזיזה, ע"פ שתי שיטות אלו פשוט שמצד הגילוח אין היתר (אמנם יש לדון מצד ההשחתה).
אמנם, לרמב"ן הגדר לאסור הוא בכלי שביכלתו להביא לתוצאה של חיתוך כמות גדולה בבת אחת, ולפיו באמת ניתן להתיר.

גדר השחתה- לריב"ן מה שאינו משחית היינו שאין חותכין שיער בצד עיקר כתער, ומעין זה בתוס' וברא"ש שכתבו שבמספרים אינו נוטל השיער מעיקרו ומשרשו (להבנתי עד השורש), ובנ"י גדר ההשחתה כל שלא ניכרות השערות.
א"כ, מצד ההשחתה, בפועל לאחר הגילוח העור מגולח למשעי, בדומה לתער, ולפי הבנתי לראשונים זה נכלל בכלל השחתה.
האם הפער הקטן שאולי ישנו בין תער למכונה (אני לא מכיר את המציאות בתער) הוא מספיק בשביל להגדיר שאינו חותך בצד השורש? ההבדל לא ניכר לעין ונראה מאד לא משמעותי, והאם נאמר כן מסברא ללא ביסוס כנגד חמישה איסורי תורה?
הרב רבינוביץ שהתיר הסתמך על הרמב"ן בגדר גילוח (והיה לו פשוט שיש השחתה), ואילו הרב רפפורט כתב להתיר ע"פ הבנת הכתב והקבלה שגדר הגילוח הוא באופי הפעולה ולא בתוצאה (בניגוד לראשונים שתלו הדבר בתוצאה), ורצה להתיר מחמת דאין נחשב גילוח אם לא בהעברה אחת על הפנים (זה שונה מהרמב"ן, הרמב"ן דן דאין זו השחתה ואילו הכתב והקבלה שאין זה גילוח).
מה שבמכון צומת דנים מצד אופן הפעולה שדומה למספרים- גם הם בעצמם ברמת המיקרו מודים שהסכין יכול לחתוך גם בלא החלק השני, ולפחות מסתקפים בזה, אמנם ברמת המאקרו נראה כמו מספריים ומצד זה יש צד להקל, אבל כל זה מבוסס על כך שהאיסור תלוי במעשה ולא בתוצאה, מה שלא נראה מהראשונים והוא חידוש של הכתב והקבלה (שדחאוהו רבים ולא הארכתי בזה).
אשמח לתגובתך, תודה.

איני מצוי בסוגיא.