היפוך קל וחומר

אני חושב שזה גופא מה שתוס' תירצו. אמנם לא ברור מדוע דווקא כאן העלו את הקושי יותר מכל קו"ח שנפרך בש"ס. שו"ר בעצמות יוסף כאן שנגע בזה וכתב שמכאן נלמד לכל המקומות: והנראה לי שאין צריך ביאור בדבריהם ז"ל, וכונתם ז"ל מבוארת, וזה שהתוס' ז"ל הוקשה להו בהאי ק"ו דעביד בגמרא ועביד מיניה יוכיח מיבמה, ולבסוף מסיק דאית ביה פרכא מיציאת כסף, ואמאי לא עביד ק"ו ממקומות, ולא שייך שום פרכא ולא שום יוכיח, ונימא הכי ומה ביאה שאינה באמה ישנה באשה כסף וכו', והשתא ליכא למימר יבמה תוכיח וכו', ותירצו התוס' שהיוכיח נהפך למה, ומכאן נלמוד לכל המקומות שהיוכיח נהפך למה, וז"ש כ"ש וכו' שהוא אריש דינא, והשתא איכא למפרך מה לביאה וכו' ואיכא למימר שטר יוכיח. וגם לבסוף יציאת כסף יוכיח במקומו עומד. ואפי' תימא מה לשטר שכן מוציא תאמר בכסף וכו', היינו ממש הפרכא דמה לאמה שכן יוצאה בכסף, וכוונת התוס' לומר שלא נמלטנו מכל הפירכות דגמ', אלא דהמה נהפך ליוכיח והיוכיח למה, זהו כל כוונתם בזה, ואין שום תפיסה לדברי התוס', ונתבטלו קושיות הרב מוהר"י ן' לב זלה"ה, כן נראה לי.