היתר לצאת לטיול לחו"ל

שו”תקטגוריה: הלכההיתר לצאת לטיול לחו"ל
שגיא מזוז שאל לפני חודש 1

מה דעת הרב בקשר לשאלה- האם כיום מותר לצאת לטיולים לחו”ל לתקופה קצרה? אני מכיר את הספרות סביב השאלה, אבל מעניין אותי מה דעתך, ולמה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

מבחינה פרשנית גרידא יש מקום לכאן ולכאן (האם בכלל טיול נאסר? האם בימינו שזה קל והפיך זה כמו שהיה פעם? וכו’). גם לא ברור מה רמת האיסור ומקורו (בפשטות זה לא איסור דאורייתא).
אבל לדעתי מאד לא סביר בעולם מובילי כמו שלנו לאסור יציאה לחו”ל. היום זהו טיול הפיך לגמרי ולא הגירה כבדה, ולכן זו מציאות שונה לגמרי. לכן לדעתי כל עוד יש אפשרות פרשנית כזאת (וכמובן יש) יש להתיר זאת לגמרי בימינו. חובת הראיה היא על האוסר. אני חושב שכמעט אין פוסק שלא מתיר זאת למעשה.

SAGI MAZUZ הגיב לפני חודש 1

הנחתי שזה תהיה התשובה שלך. איך אתה מסתדר עם זה שבגיטין עו ע”ב, תלמידי הישיבה לא היו יוצאים אפילו ללוות את חבריהם? ובקדושין לא ע”ב, רבי יוחנן הסתפק האם להתיר לרב אבי לצאת להקביל פני אמו. זה קל יותר מטיול ונאסר, וזה הפיך הרבה יותר מטיול ואעפ”כ נאסר.
ההסברים שזה היה חומרות או שהם היו כהנים, משכנעים אותך?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

זו אכן יכולה להיות חומרא בעלמא. הרי אמוראים יצאו וחזרו לחו”ל. תמיד יש הסברים של לימוד תורה וכו’, אבל אלו הסברים מפוקפקים בעיניי.
אבל מעבר לכל, במצב שבו יש חשש שיציאה לחו”ל תהיה בלתי הפיכה יש היגיון לקבוע איסור גורף גם על מצבים הפיכים. במצב שבו אין חשש כזה, יש מקום להתיר במצבים הפיכים.

SAGI MAZUZ הגיב לפני חודש 1

תמיד יש חשש שיציאה לחו”ל תהיה בלתי הפיכה.
לא סביר שזה חומרא, שאם זה חומרא אין מקום לרמבם לאסור כל יציאה. חוץ מזה- הרבה ראשונה מסבירים בסוגיא במו”ק שיציאה שלא ברשות הכוונה איסור יציאה בגלל שזה לחול, מבואר בדבריהם שאסור לצאת לשוט.

איסור גורף לא נהיה מותר כשהשתנתה המציאות, אא”כ תגיד שבטל הטעם ולפי הראש שהזכרנו לפני כמה ימים (בשאלה של חלב נכרי), אבל פה וודאי שאין הטעם ברור (אפשר שחששו שתשתקע, אבל אפשר שחששו שתתלהב מחו”ל וערכה של א”י יקטן בעיניך).

אמוראים שיצאו לחו”ל, זה פשוט שזה בשביל לימוד תורה, לא הבנתי למה זה דחוק בעיניך.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

תמיד יש חשש אבל לא תמיד באותה רמה. בנסיבות שלנו היום היציאה אינה משמעותית ולכן אין טעם לאסור אותה אלא במינימום האפשרי.
כמות היציאות לא מעוררת תחושה שזה נעשה תמיד מסיבות מוצדקות. הרי ללמוד תורה אפשר גם בארץ. אם באמת היה מדובר באיסור ברור היה ראוי להימנע מזה אלא במקום של הכרח גמור.
אגב, בסוגיית גיטין שהזכרת מדובר על בני א”י שמלווים את בני בבל שבאו ללמוד בא”י. כיצד היה מותר להם לחזור? מה ההיתר לשבת בבבל? הם באו ללמוד בא”י ואז חזרו ללמוד בבבל?
וגם ברמב”ם הלשון בעייתית. הוא כותב שאסור לעולם לצאת, אבל מותר לסחורה “אבל לשכון בחו”ל אסור”. משמע שהאיסור הוא לשכון שם. כעין זה דבריו על לחזור למצרים כשהוא עצמו דר שם. בשיטת הרמב”ם בזה, ראה כאן: https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=42&id=1278
ובשו”ע האיסור הזה בכלל לא מובא בפירוש.

SAGI MAZUZ הגיב לפני חודש 1

ללמוד תורה אפשר בארץ, בבבל הישיבות היו טובות יותר. כיצד היה מותר לבני בבל לחזור? כולם שואלים את זה, כנראה שאסרו יציאה לבני א”י בלבד, וזה גם ההסבר לרמבם ושאר החכמים שביקרו בארץ ויצאו.

בקשר לרמבם- נראה לי שדבריו ברורים מאוד. יציאה לזמן אסור חוץ מלישא אישה וכו’ וסחורה, אבל לשכון אסור לעולם.

הפוסק האחרון הגיב לפני חודש 1

מי שחושב שיש להפריד את תורת ישראל מארץ ישראל ועם ישראל מוטב לו שייצא לחו”ל וישתקע שם.

השאר תגובה