המדביק חברו במחלה לתועלת
1) מי שמזיק את חברו ולפי דעתו ההזקה לתועלת, כגון רואה את חברו רץ מעבר לצוק כסבור שיש שם מעקה והוא יודע שאין מעקה ולכן מזדרז ושובר לחברו את הרגל להצלתו, ולא ידוע האם באמת הייתה סכנה. באופן שהחבר בוודאי מודה שאילו הייתה סכנה טוב ששברת את רגלי אלא שלא הייתה סכנה כלל. האם חייב לשלם או שהמוציא מחבירו עליו הראיה?
2) ומה במקרה שהחיוב הוא רק בדיני שמיים, כגון המדביק את חברו במחלה בזדון כדי למונעו מללכת למקום הסכנה לפי דעתו כנ"ל. האם כאן יש על המדביק חובה מדיני שמיים לשלם או שהוא לשיטתו השמיים יודעים את האמת שאינו חייב, מה שאין כן בדיני אדם גם הוא מודה שבני האדם הדיינים חייבוהו.
3) אדם שבית דין פסק עליו לשלם לחבירו והוא יודע שהוא פטור, העדים עדי שקר וחברו בדאי והכל להד"מ. האם מותר לו להבריח את נכסיו?
1. על פניו נראה שזהו מזיק באונס, ובאדם המזיק חייב (אדם מועד לעולם).
אמנם אפשר לטעון שאם אותו אדם היה יודע גם הוא היה רוצה שאשבור לו את הרגל. אבל זה לא נכון, שהרי המידע האמתי הוא שלא היה בזה צורך, ולכן יש רק טיעון אם אותו אדם היה חושב (בטעות) שיש בזה צורך הוא היה מסכים. אבל אין היגיון לטעון שיש הסכמה אם אותו אדם היה טועה. הוא לא טעה, ואין טעם לדון מה היה חושב אם היה טועה.
2. לגבי חיוב בדיני שמים, יש לדון קצת. השאלה מהו חיוב בדיני שמים. בפשטות נראה שהכוונה עונש על עבירה. כאן הייתה כוונה טובה ונראה פשוט שאין עליו עונש. אבל המאירי הביא בפ' הכונס מבעל ההשלמה שחיוב לצאת ידי שמים הוא חיוב תשלום נזיקי, אלא שלא גובים אותו בבי"ד. הוא כותב שם שאם לא שילם הוא גזלן. לפי זה יש מקום לטעון שיהיה חיוב בדיני שמים כמו שראינו בסעיף הקודם בדיני אדם. אמנם יש לבע"ד לחלוק, שכן ייתכן שהסיבה שיש חיוב תשלום בדיני שמים היא חיוב עונשי ועונש לא מגיע לו.
3. שאלה טובה. לכאורה הצו הקטגורי אומר שלא, אבל יש היגיון לומר שכן. מה תהיה הטענה כלפיו בדיני שמים? הרי הוא רק מנע גזל. יטענו נגדו שהוא פגע בסמכות בי"ד, אבל זה לא נכון. הוא הבריח נכסים ולכן לא שילם ולא שטען איני משלם בכוח כנגד סמכות בי"ד. אם כן, סמכות בי"ד לא נפגעה, וגם האמת לא. לכן נראה לי שמותר. זו נפ"מ גדולה לברי ושמא להוציא. להלכה פוסקים שברי אינו מוציא משמא. כעת עולה השאלה האם התובע שאינו יכול להוציא בברי יכול לעשות דין לעצמו. כמובן שאם יעשה זאת בכוח בי"ד יוציא ממנו ויחזיר לנתבע, אבל אם הוא עושה זאת בשקט (גונב מהנתבע), זה ממה אותה שאלה.
ועדיין קצל"ע בזה.
תודה!
1) מה אם לא ידוע מה המצב האמיתי, הניזק טוען ברי לי שלא הייתה סכנה והמזיק טוען ברי שכן. האם המוציא מחבירו עליו הראיה והמזיק פטור או אדרבה המזיק הוא המוציא כמו דעת החזון איש שהבאת לגבי שומר שספק פשע. אנחנו לא יודעים האם הייתה סכנה נעלמת ויש נזק לפנינו.
לדעתי יש לשאול את הניזק או לבחון מה חושב האדם הסביר. אם גם על הצד שזה ספק הוא היה רוצה שיכשילו אותו אז המכשיל פטור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer