המדביק חברו במחלה לתועלת

1. על פניו נראה שזהו מזיק באונס, ובאדם המזיק חייב (אדם מועד לעולם).
אמנם אפשר לטעון שאם אותו אדם היה יודע גם הוא היה רוצה שאשבור לו את הרגל. אבל זה לא נכון, שהרי המידע האמתי הוא שלא היה בזה צורך, ולכן יש רק טיעון אם אותו אדם היה חושב (בטעות) שיש בזה צורך הוא היה מסכים. אבל אין היגיון לטעון שיש הסכמה אם אותו אדם היה טועה. הוא לא טעה, ואין טעם לדון מה היה חושב אם היה טועה.
2. לגבי חיוב בדיני שמים, יש לדון קצת. השאלה מהו חיוב בדיני שמים. בפשטות נראה שהכוונה עונש על עבירה. כאן הייתה כוונה טובה ונראה פשוט שאין עליו עונש. אבל המאירי הביא בפ' הכונס מבעל ההשלמה שחיוב לצאת ידי שמים הוא חיוב תשלום נזיקי, אלא שלא גובים אותו בבי"ד. הוא כותב שם שאם לא שילם הוא גזלן. לפי זה יש מקום לטעון שיהיה חיוב בדיני שמים כמו שראינו בסעיף הקודם בדיני אדם. אמנם יש לבע"ד לחלוק, שכן ייתכן שהסיבה שיש חיוב תשלום בדיני שמים היא חיוב עונשי ועונש לא מגיע לו.
3. שאלה טובה. לכאורה הצו הקטגורי אומר שלא, אבל יש היגיון לומר שכן. מה תהיה הטענה כלפיו בדיני שמים? הרי הוא רק מנע גזל. יטענו נגדו שהוא פגע בסמכות בי"ד, אבל זה לא נכון. הוא הבריח נכסים ולכן לא שילם ולא שטען איני משלם בכוח כנגד סמכות בי"ד. אם כן, סמכות בי"ד לא נפגעה, וגם האמת לא. לכן נראה לי שמותר. זו נפ"מ גדולה לברי ושמא להוציא. להלכה פוסקים שברי אינו מוציא משמא. כעת עולה השאלה האם התובע שאינו יכול להוציא בברי יכול לעשות דין לעצמו. כמובן שאם יעשה זאת בכוח בי"ד יוציא ממנו ויחזיר לנתבע, אבל אם הוא עושה זאת בשקט (גונב מהנתבע), זה ממה אותה שאלה.
ועדיין קצל"ע בזה.