המחלוקת הפרשנית של הרמב"ם והרמב"ן לגבי מידות הדרש

שלום,
ראשית, תודה רבה על כל השיעורים, האתר והחומר הרב – תודה רבה!
כעת, בקשר לסדרת השיעורים על מידות הדרש ובמחלוקת הרמב"ם והרמב"ן, רציתי לשאול: הסברת שהרמב"ם והרמב"ן חלוקים מבחינה פרשנית. לרמב"ם הדרשות אינן פירוט אלא הרחבה, בעוד שלרמב"ן הדרשות הינן פירוט.
השאלה שלי – וזה גופא מדוע? האם אתה חושב שיש כאן מחלוקת נקודתית או מחשבה יסודית בהרמנויטיקה?
והיינו, שאפשר לומר שהרמב"ם פשוט לא ראה נקודתית כיצד הדרשה מתפרטת מתוך הכתוב, ולכן אולץ לומר שהן הרחבה. ואולי לפי זה ניתן לומר שזה גופא מחלוקת ר' שמעון העמסוני ור' עקיבא. והיינו, ר' שמעון לא ראה כיצד ניתן לומר שפחד מתלמידי חכמים מתפרט מתוך היראה מהקב"ה, אולם ר' עקיבא חידש שנכון פירוט זה לא – אלא הרחבה הסבירה אולי יותר בעניין זה (ואז ייתכן ור' שמעון לא יסכים, שלדבריו הדרשות הינן פירוט ותו לא).
או שאפשר לומר שבאופן כללי הרמב"ם תופס שלטקסט יש פירוש אחד בלבד. לא ייתכן פירוט. אלא שאם כך, זה עצמו דורש הסבר – מדוע להניח זאת? זה קשור לתער של אוקהם? כלומר, כל עוד לא הוכח אחרת, עדיף לומר שלטקסט יש פירוש אחד?
מה דעתך בכך?
שוב, תודה רבה!