הנצרות והאסלאם – כיצד מאמינים בהם כ"כ הרבה אנשים?
שלום הרב,
האם הטיעון המתעדף את היהדות על הדתות האחרות [של רס"ג(?)] שהיהדות ניתנה במעמד אלפים, ולא יתכן שאלוהים ישנה זאת בהתגלות לאדם אחד ובחשאי, הוא הטיעון המקובל והחזק?
כיצד ניתן להסביר שמליארדי אנשים נמשכים אחר הנצרות והאסלאם ואנחנו המעטים חכמים יותר מהם?
איני מוצא כעת באתר היכן התייחסת לכך. אשמח להפניות.
בשום מקום לא כתוב שאין הרבה טיפשים, או שהרוב בהכרח צודק. זה שהרבה אנשים הולכים אחרי עדות מפוקפקת, לא אומר כלום. האלפים שעליהם מדבר רס"ג (אם אכן. אני לא מכיר), הם אלפים שראו ולא אלפים שנסמכו על עדות כזו או אחרת. הטיעון שלו הוא לא שרבים לא טועים בשיקול הדעת אלא שרבים לא משקרים ולא רואים דברים שלא היו ולא נבראו.
אגב, הנצרות והאסלאם מקבלות גם הן את מעמד הר סיני, ולכן אין כאן תחרות בינינו.
לגבי עצם טיעון העד, ראה דיון במחברת החמישית ובספרי אמת ולא יציב. אני לא רואה בו טיעון מכריע כשלעצמו, אלא אולי בצירוף לשיקולים נוספים.
קודם כל אקדים שלא התכוונתי לכרוך את שתי השאלות יחד.
השאלה הראשונה היא בסה"כ האם הטיעון הותיק הלז נשאר עדיין זה המקובל על כולם. מדבריך כאן ובמחברת אני מבין שהוא עדיין תורם איכשהו לביסוס האמונה בעדיפות היהדות.
השאלה השנייה היא בלי קשר, סתם בקשת הסבר. אתה אוהב מאוד את השכל הישר ואפילו את האינטואיציה, ולכן אני שואל – לפי ההיגיון שלי הרוב נוטה להיות צודק. ולכן אני זקוק להסבר מרגיע כיצד זה שאנשים רבים כל כך, ביניהם גם מלומדים וחכמים, הולכים אחר אמונה X או Y ולא אחר האמונה שלי?
אתה כותב במחברת כי אדם שנולד בדת מסוימת, אלוהים לא בא אליו בטענות, מה גם שהוא מבסס לעצמו את אזור הנוחיות שלו. זה נחמד מאוד עבורו, אבל אני מהצד מנסה להבין איך לאמונה כה חזקה – כמו שלי – שותפים רק אפס נקודה משהו ביחס לנצרות. אולי נאמר את זה בוטה יותר, אני נוטה להאמין לאלף אנשים חכמים יותר מאשר לעצמי ולחבר'ה שלי.
בקיצור, אין לי ספק בעצם האמונה. מקריאה ביסודות האמונה הנוצרית אין לי אפילו צד שהם צודקים. אני כן שואל איך מתרחשת תאונה לוגית בהיקף גלובלי כל כך?
אנשים חכמים יכולים ללכת אחרי אמונות מוטעות. זה קורה לא פעם, גם בתוך העולם היהודי. זה יכול לנבוע מהטיות שונות, מתפיסות עולם אפריוריות, מיצרים וכו'. אם ההסבר הזה מרגיע אותך – טוב. ואם לא – גם טוב. כך או כך, השאלה חושבים אנשים חכמים כאלה או אחרים לא תביא אותך לשום מקום. יש דעות לכאן ולכאן ורק אתה אמור להכריע על תפיסותיך ודרכך.
אני לא מנסה שהשאלה תביא אותי לשום מקום (כך המשגיח שלי ענה לי תמיד לשאלות כאלו…). פשוט רובצת עלי מועקת הגיון.
אז תגיד לו שנגד מועקות לוקחים כדור.
תודה על התשובה המחכימה…
האסלאם מקבל את מעמד הר סיני? איפה?
האסלאם מאמין במעמד הר סיני, אלא שאלוהים התגלה למוחמד והודיע לו על "עדכון חשוב". דומני שהר סיני נזכר גם בקוראן ומוחמד אף נשבע בהר סיני (אולי בהקשר אחר).
[עדכון: השוואה בין יחס המקרא והקוראן למתן תורה אצל ב"ש גרסיאל, מקרא, מדרש וקוראן: עיון אינטרטקסטואלי בחומרי סיפור משותפים, עמ' 149.]
בס"ד ח' באייר ע"ח
הנצרות הופצה בתחילה בזכות ה'נוח'. היא נתנה להמונים 'יהדות אינסטנט', מונתאיזם המשחרר ממיתוסים אלילייים ואידיאולוגיה נחמדה של אהבה, וללא העול המכביד של תרי"ג מצוות. הולכים פעם בשבוע לכנסיה שומעים מוסיקה ודרשה וחוגגים – למה לא? ב
שלב הבא, קיבלו שליטי הקיסרות הרומית את הנצרות ורדפו את המיעוטים ואילצום לקבל את הדת השלטת. היחידים שנשארו בעקשנותם היו היהודים, שהושפלו ונרדפו כדי שיוכיחו בהשפלתם את אמיתות הנצרות. אחרי 1500 שנים של הטפה 'מעשה אבותיהם בידיהם'.
האיסלאם התחיל בכוח. מוחמד ואנשיו כבשו את חצי האי ערב, ומשם כבשו בתוך כמה עשרות שנים את כל המרחב שבין אפגניסטן לספרד והשליטו את האיסלאם כדת המדינה. על מי שנשארו בדתם הקודמת הוטלו מסים כבדים וגזירות השפלה, כך שרוב התושבים קיבלו את הדת השלטת. אחרי 1300 שנה 'מעשה אבותיהם בידיהם'.
והיהדות? עם של 'דעתנים' קשי-עורף, שגם בימי בית ראשון היו מפוצלים מדינית רוב הזמן, מלבד כמה עשרות שנים בימי שאול דוד ושלמה. אחרי מאות שנים של פיצול מדיני, הוגלה העם ע"י אשור ואח"כ בבל, והיה ל'עם מפוזר ומפורד בין העמים' בכל רחבי העולם, סבל במשך אלפי שנים משעבוד רדיפה והשפלה, ועם זאת החזיק בתורתו ובאמונתו ושמר במסירות עול מצוות לא קל, ושמר על זיקתו לארצו. לא ב'כוח' ולא ב'נוח' אלא באמונה איתנה!
בברכה, ש"צ לוינגר
שצ"ל,
הטענה כי האסלאם הושלט בכוח איננה מדויקת. אם האסלאם הצליח זה לא בגלל הכוח אלא בגלל שהוא הציע קידמה לחלק הזה של העולם כמו שכותב הרמב"ם בהלכות מלכים.
מה שקרה לאסלאם במאת שנים האחרונות הוא עצוב ולא משקף בכלל את הצליביזציה הזו כפי שהתקיימה 1200 שנה. לדוגמא מוחמד אסר על מוסלמים להרים יד אחד על חברו. האיסור הזה התקבל כל כך בחומרה עד שכל המלחמות הפוליטיות בעולם המוסלמי התקיימו בין צבאות של עבדים: הסלג'וקים, הממלוכים והיינצ'ירים. המציאות היום שבה המוסלמים רוצחים זה את זה עצובה לכל מי שקצת מכיר את תולדות האיסלאם. אולי זה מעיד על קריסתו הרוחנית של האיסלאם מול המודרניות ועדין זה עצוב לאור מה שהיה באזור עד התקופה המודרנית.
בס"ד ח' באייר ע"ח
האיסלאם כבש את העולם בסערה בימי הח'ליף עמר הראשון, מאפגניסטן שבמזרח עד ספרד שבמערב. התושבים המקומיים, שרצו להישאר בדתם סבלו מעול מיסים כבד, מיסי קרקע ומס גולגולת ומתנאי השפלה (ראה ויקיפדיה, ערך 'ד'מיי' ו'תנאי עומר') ומשום כך התאסלמו כמעט כולם, והם שהביאו לאיסלאם את התרבות המפותחת. פראי המדבר ידעו רק להילחם.
עול המיסים הכבד שהוטל על לא-מוסלמים גרם לעזיבת רוב היהודים את ארץ ישראל, ולעזיבת עבודת האדמה על ידי יהודי בבל. אם בימי חז"ל היו רוב היהודים בעלי קרקע – בתקופת הגאונים היה צריך לתקן שיגבו חובות ממטלטלין משום שלרוב היהודים לא היתה קרקע.
מלחמות פנימיות בין מוסלמים היו דבר שבשגרה. ראשון לנרצחים היה חתנו של מחמד, הח'ליף עלי שנרצח ע"י מתנקש בפקודת יריבו מעאויה מייסד שושלת אומיה. ומאז לא חדלו מלחמות פנימיות והתנקשויות. במשפחת הסולטאנים העת'מנים היה מקובל שמי שהיה עולה לשלטון היה מחסל את כל אחיו כדי שלא ימרדו בו. כך ש'אידיליה' לא היתה שם.
אכן פרעות ביהודים היו בעולם המוסלמי פחות מאשר בעולם הנוצרי, מכמה סיבות: המימסד הדתי היה חלש. לא היתה כנסיה עולמית עצמאית כבעולם הנוצרי. הח'ליף היה בראש ובראשונה מנהיג מדיני, והיה מעוניין ביציבות כדי שהד'מים יוכלו להתקיים כמקור הכנסה. למוסלמים לא היה תסביך מיוחד כלפי היהודים שרצחו את אלילם, וגם העובדה שלא שתו יין, חסכה הרבה השתוללות של המון משולהב ב'ימי אידיהם', אבל 'גן-עדן' לא היה שם. ראה בספרה של 'בת יאור', 'הד'מים – בני חסות'.
אכן בעשרות השנים האחרונות גבר הטרור המציג עצמו כמוסלמי, אם מסיבות לאומניות, אם בשל העידוד שנתנו הסובייטים לטרור. ואם כאלימות לשמה בהשראת סרטי הזוועה שצעיריהם צופים בהם בהיותם חלק אינטגרלי של 'תרבות המארב'.
בקיצור: עלינו לשבח לאדון הכל, שלא עשנו כגויי הארצות, אלא הנחילנו את מורשת אבותינו ולימדנו להיות 'ביישנים רחמנים וגומלי חסדים'.
בברכה, ש"צ לוינגר
שצ"ל,
גם המנגולים כבשו את העולם בסערה ועדין קשה לדבר על המורשת המנגולית. בעולם המוסלמי החותמת הייתה מינורית. בהודו המגולים קדמו מדיניות מוסלמית ולא מנגולית. בסין הם הופלו בידי היואן וברוסיה הכנסיה הפרובסלבית נתנה את הטון. זה לא בלתי אפשרית (במיוחד ביחס לרוסיה) אבל לא ניתן להשוואה מול השינוי המוסלמי. האסלאם שינה הכל הן באיראן שבה המורשת הפרסית הקדטמה הוחפה כמעט לחלוטין הן במרחב המזרח התיכוני והן באזורים כמו אינדונזיה שבו הוא הובא בדרכי שלום. אם האיסלאם היה כמו המנגולים השושלת הערבית הייתה מופלת מהר והחותם ההיסטורי היה זעום. מהלך העניינים התנהל אחרת והוכיח שלאסלאם יש הרבה מה לתרום.
המאבק של האומיים ועלי היה בדיוק הרגע האחרון לפני שצבאות של עבדים הופיעו בזירה מהסיבה שהזכרתי: ערבים לא רצו חץלהרים יד איש על רעהו. גם בסולטנות האותמנית הרציחות התנהלו בידי עבדים כדי לעקוף את האיסור (הערמה הלכתית אסלמית).
היום איסורים אלו הם אות מתה וחבל.
משה
אתה מתכוון לומר שהטענה שהאסלם מאמין במעמד הר סיני מבוססת על סורת אלבקרה "בכרתנו לכם ברית, ובהרימנו עליכם את ההר לאמר: חזקו ואמצו באשר צוינוכם! אמרו: שמענו, אך לא נקשיב לקולך; ויתן להם משה את העגל לשתותו". ברור שיש כאן ציטוט של הסיפור המקראי, אבל זה לא עניין של רסיסי סיפורים (והרי הקוראן לקח עוד רסיסי סיפורים, וגם כאלה שבעל האתר לא בטוח יאמין שקרו באמת), אלא על השאלה העקרונית – האם אללה התגלה בכבודו ובעצמו להמון בני ישראל בהר סיני ונתן להם תורה? האם האמונה המוסלמית כוללת דבר כזה?
דבריך שמוחמד קיבל 'עדכון חשוב' הם בוודאי לא אמונת האסלם, כי האסלם סבור שהתורה מסולפת. הוא אכן מאמין בנביאים קודמים כמו משה, אבל לא שהתורה כפי שהיא בידינו היא דבר אללה. כאמור, השאלה היא האם הוא בכלל מקבל שהיה מעמד של התגלות המונית של אללה ושניתנו בה מצוות.
אני בהחלט לא מספיק מבין בזה ואיני יודע אם אתה צודק או לא. אני מתרשם רק שאף שזה לא מעיקרי אמונתם אך אין להם הכחשה בעצם הסיפור, ובכל אופן אני לא מרגיש שזה עקרוני לי מה קורה שם [אפילו שיתכן שיש בדבריך פרכה על דברי רס"ג].
המונגולים כבשו מהר ונעלמו מהר. המוסלמים נשארו לשלוט במקומות שכבשו במשך מאות שנים, וברובם נשאר שלטון מוסלמי יותר מ-1200 שנה!
בברכה, ש"צ לוינגר
הממלוכים והייניצ'רים אוסלמו בילדותם, והיו מוסלמים לכל דבר. השליטים השתמשו בהם משום שלא היתה להם משפחה שיהיו נאמנים לה כנגד השליט. ההיתר לרצוח מוסלמי אחר היה מן הסתם כי האוייב פושע/ כופר וכיו"ב שמצווה להילחם בו!
אבל זו בדיוק הנקודה – אם המוסלמים היו כמו כל עם סוסים אחר בהיסטוריה (הכשים, ההונים, המנגולים ועוד) השפעתם היתה הרסנית בלבד ונעלמת במהרה. אם היא לא נעלמה במהרה כנראה שההשפעה היתה קצת יותר חיובית.
הממלוכים והיינצ'ירים אוסלמו בתור עבדים והסטטוס המפטי שלהם היה של עבדים (כמו שיש גיור לעבדות בהלכה). אחרת ההערמה המשפטית לא הייתה פועלת. דרך אגב העבדות לא עברה בירושה והיה צריך כל הזמן להביא משלוחעם חדשים.
משה
לא אמרתי שהם מכחישים. הרב מיכאל טוען שהמוסלמים מאמינים שהיה מעמד כזה, ומכאן מביא עוד חיזוק לאמונה בו. אני רק תוהה אם החיזוק הזה עצמו מבוסס על משהו או שהוא סתם דברים בעלמא (ואולי יש לו מסורת שכך זה אצל המוסלמים ולכן הוא לא טרח לבדוק…).
אכן רמזתי לכך בסוגריים. זה מעניין לבדוק את זה, אך איני מרגיש שזה עקרוני עבורי. כבר השתכנעתי בזכות הנוצרים…
באמת? זה שאנשים שמאמינים בכל מיני דברים הזויים מאמינים במעמד הר סיני מוסיף לך לאמונה?
בויקיפדיה ע' מעמד הר סיני: "מעמד הר סיני נחשב לאירוע התגלות עילאי ביהדות, בנצרות ובאסלאם".
ברור שהאסלאם טוען שהיהודים זייפו את התורה שהיה כתוב בה שמוחמד הוא הנביא האמתי. ראה למשל כאן:
http://maraah-magazine.co.il/3456
אתה עצמך הזכרת זאת. אבל זה גופא מראה שלשיטתם היה מעמד וניתנה תורה. האישור שרוצים להביא מהאסלאם אינו לפרטי התורה אלא להתקיימותו של המעמד.
בהתחשב בעובדה שכולם מסכימים שהיה מעמד, אבל מסורת עליו יש רק אצלנו שהרי מוחמד והמסורת המוסלמית נוצרו במאה השביעית לספירה לכל המוקדם, אני מניח שהמסקנות מי סביר יותר הם או אנחנו מתבקשות מאליהן.
לחדד – ברור שהאסלאם מקבל את זה שניתנה תורה לעם ישראל, והשאלה הנידונית היא האם הוא מקבל את זה שהיה מעמד המוני של התגלות (אם מדובר על תורה שמשה הביא, הרי שנפל פיתא בבירא). מקובל עלי גם שבאסלם בני ישראל הגיעו להר סיני (אפילו המדרש של כפה עליהם הר כגיגית מופיע בקוראן שציטטתי), וברור שהקראן גם מאמין בניסים, אבל אנחנו לא מדברים כאן על ניסים אלא על התגלות של האל להמון. אז לזה אשמח לשמוע ראיה.
ויקיפדיה היא לא ראיה לכלום בדברים כאלה, היא בסך הכול מביאה מידע פופולרי (יש לה הרבה ערך אבל לא כמקור מידע למשהו לא ברור), וכאמור אני ממילא מסכים שהאסלאם מקבל את זה שמשה קיבל תורה מסיני. מהלינק אפשר אולי להבין שכך היה סבור אלטברי, שאומר שבני ישראל שמעו את דבר אללה, אבל בכלל לא ברור שהוא מדבר כאן על שמיעה ישירה, ודבריו יכולים להיות מכוונים בדיוק באותה מידה לשמיעת דבר אללה מפי משה.
והשאלה שלי היא לא מי סביר יותר (אולי כשאכתוב את הביוגרפיה שלי אספר על מחשבותיי על התאסלמות שלא עלו מעולם).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer