הערות פרק המוכר את הספינה דף עג

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיהערות פרק המוכר את הספינה דף עג
ש' שאל לפני 6 שנים

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א אחדשה”ט 
 
יש לי כמה שאלות והערות בפרק המוכר את הספינה ואשמח בתשובה 
אבקש מחילה עבור הטירחא אבל תורה היא וללמוד אני צריך כו’
 
בבא בתרא עג.
 
א) נס אדרא וכן הוא אומר שש ברקמה  ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס 
ועיין רשב”ם אדרא – הוא הוילון שפורסים על התורן להוליך את  הספינה ברוח וייל”א בלע”ז
וכן הוא אומר – דהיינו אדרא שעשוי מפשתים  וקנבוס מין בגד 
ועיין רש”י גיטין פז: מכותא – נס “שפורשין עליו” וילון של ספינה וצ”ע 
 
ב) רשב”ם וכן הוא אומר – “דעיגון דמתניתין” לשון עכוב הוא  כדכתיב הלהן תעגנה כמו תעשנה תתעכבו מלהנשא לבעל “אלמא עוגין דמתני’ היינו עיגון” 
לא הבנתי דבריו ונא להסביר. 
 
עג: 
ג) ונקיט תרי מזגי דחמרא בידיה ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא ואותו היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה כו’
וברשב”ם תרתי כסא דחמרא – “שניהם מלאים יין” והיה מוריק  תרוייהו ביחד זה בתוך זה בהדי דקמשוור ואינו נשפך אפי’ טפה אחת ואע”פ שהיה אותו יום רוח סערה שהיו עולין יורדי הים באניות עד לשמים ויורדין עד תהומות מכח הרוח ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ
והקשה הרש”ש דזה דבר שאי אפשר ומנין לו. 
ולכאורה פשוט שהרשב”ם למד כן מלשון הגמרא “תרתי כסא דחמרא” ומבואר ששניהם מלאים יין. ופשוט. 
אולם צע”ק מש”כ הרשב”ם בא”ד ואע”פ שהיה אותו יום רוח כו’ ואע”פ כן לא נפלה טיפה כו’ 
דלכאורה אין זה חידוש כ”כ, רק החידוש הוא שאע”פ ששניהם מלאים יין אעפ”כ לא נפל טיפה וצ”ע. 
 
ד) רשב”ם כמיחם קומקומא דמיא – כשיעור שמחממים  קומקומום של מים “חמין”
לכאורה תיבת חמין אינו מובן, דאין מחממים מים חמין וצ”ע. 
 
 
החותם בכבוד רב, 
ש’

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום רב. אני מבין שהגאון דנן זה אני (יען כי לא במקרה הגיע המייל הזה אליי). 🙂
 
א) על אף “גאונותי” שליט”א לא הבנתי מה השאלה.
 
ב) כפשוטו. עיגון הוא לשון עיכוב. כמ ושאישה עגונה מעוכבת מלהינשא. לכן עוגן הוא מה שמעכב את הספינה מלנוע.
 
ג) החידוש הוא במצב הכפול שהיו מלאים וגם היתה רוח. ואגב, הערתך לא נכונה שהכוסות בהכרח מלאים. לכן אולי כוונת רשב”ם היא באמת שלא היו מלאים עד גדותיהם אלא מלאים כלומר שהיה בהם הרבה יין, וכל הרבותא היא שלמרות הסערה לא נשפך היין. וא”ש קושיותיך זו בזו. כה דברי הדר גאוני. אבל אין צורך לומר שכל זה הוא כמובן פלפול בעלמא ובעוניי איני רואה מה קושי יש כאן. ואגב, גם בשני כוסות מלאים לגמרי זה כן אפשרי עקרונית (ובוודאי שהלוליינות דהכא לא גרעה משמואל שבקיא בהטיה וק”ל).
 
ד) מחממים קומקום של מים חמים (שמיועד לחימום מים) כלומר  מחממים עד שהמים נעשים חמים.
 
אחרי ההקדמה דמר חששתי ואירא פן טמן לי מר פח יקוש ושאלותיו לא יאות לבור כמוני. אבל למסקנה תוהה אני שמא מר מלצץ הוא בי, ונתחלף לו פסח בפורים, וצלע”ק.

ש' הגיב לפני 6 שנים

ייש”כ גדול

מדוע לא כתב הרשב”ם עוגין היינו עכוב ותו לא

מדוע כתב דעיגון היינו עכוב ועוגין היינו עיגון

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

כי רצה להוכיח את דבריו.

Back to top button