הפרדת דת ומדינה
שלום הרב.
האם הרצון להפריד דת ומדינה, לא עומד לעיתים בסתירה אל מול האדם הדתי? , ניקח את הדוגמא של תחב״צ בשבת, כשאני מייחל בתור אדם דתי שאנשים יוכלו לקחת אוטובוסים בשבת, אין זה קונפליקט של ממש? כלומר אני לא אמור לייחל או להיות בעד זה שיהודים יחללו שבת. אז מה עונים על זה? כי בפועל זה נשמע לי עדיין נכון להפריד, אבל אולי זה רק בגלל הליברליות והיהדות לא תמיד סופרת את הליברליות… תודה רבה וחג שמח 🙂
אין קשר לשאלה למה אתה מייחל. אתה לא אמור לייחל לכך שיהודים יחללו שבת. תתפלל שלא יעשו זאת. השאלה היא האם תפקידה של המדינה לדאוג לכך, ובפרט לאנשים שלא מאמינים בכל זה. לדעתי לא. זה נכון גם מהותית וגם תוצאתית: אם מדינה תתחיל לדאוג למימוש ערכיו הדתיים או האחרים של הרוב זוהי חרב פיפיות שיכולה לפעול גם נגדך. בקיצור, אני יכול להיות מחויב לערכים דתיים וגם לערכי הדמוקרטיה, למרות שייתכנו קונפליקטים ביניהם (הארכתי בזה בספר השלישי של הטרילוגיה). ומעבר לכל, כפייה לא תרבה אהבת תורה ולכן אין בה גם טעם דתי בלי קשר לערכי הדמוקרטיה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer