הקשר בין אמונה לתחיית המתים

תודה רבה על המענה
אשמח לחדד את דברי.
ההגדרה שלי לאמונה כפי שהצגתי היא לא עניין סמנטי אלא עניין עקרוני של הגדרה, ידיעה זה משהו אחד כפי שהרב ציין וזה אכן מתקמפל יחד עם ״הידיעה״ שתהיה תחיית המתים, בשונה מאמונה כפי שהצגתי שאינה מתקמפלת.
ההכרח שלי להגדרה הזו של אמונה, מעבר לדוגמא שהבאתי מנאמנות בממונות או איסור והיתר (ששם האמונה לא מתבטאת בזה שאתה מניח או יודע שכך המציאות, אלא בכך אתה אמור לנהוג) זה מדברי הראשונים, בראשם המנחת חינוך על מצוות אמונה. הוא שואל שאלה עקרונית על מצוות האמונה (והשאלה הזו הרב מזכיר בספרו ״המצוי הראשון״) איך ניתן לצוות על אמונה, הרי ממנ״פ אם הוא מאמין אז למה לצוות? ואם הוא לא מאמין אז למה שיציית לציווי? אלא בהכרח שמצוות האמונה זה להוציא את הידיעה מהכוח אל הפועל (פחות או יותר לשונו).
ולכן אני חוזר ושואל אם זו ההגדרה של אמונה אז מה ״הפועל״ ששייך בתחיית המתים?
לגבי השאלה שלי מה ההבדל בין אמונה בעוה״ב לבין תחיית המתים, התכוונתי לשאול רק על ההנחה ש״הפועל״ בתחיית המתים יכול להיות בזה שאדם יודע שיהיה שלב שבה ה׳ ישלם שכר ועונש וממילא הוא יפעל בקיום תורה ומצוות, אז לפי זה אין הבדל מבחינה יישומית אם אתה בונה את זה על עולם הבא לבין תחיית המתים, מבחינת יישום אתה מיישם את אותו הדבר (קיום תורה ומצוות) משני גורמים (די דומים).
בלי קשר אשמח לדעת האם לפי הרב (במידה והרב לא השתכנע מדברי למעלה) יש הבדל בין ידיעה לאמונה? מעבר לסימנטיקה…
תודה על הכול

לא הבהרת מאומה, שכן עדיין מכלל סמנטיקה לא יצאת. אז אני מדבר על ידיעה ולא על אמונה, ואז אין צורך בהשלכות מעשיות. מה הבעיה כאן?
לא אכנס לדברי המנ"ח שהם מופרכים ובוודאי אין זו כוונת הרמב"ם. אבל הרמב"ם אכן מוקשה.
מעבר לזה, האמונה בתחיית המתים לשיטתך שייכת רק אם מכוח זה נקיים מצוות. כלומר מניחים שאדם חייב לעבוד לא לשמה (אלא לתקוות שכר). זה כמובן בלתי סביר בעליל. בטח לא לפי הרמב"ם רפ"י מהל' תשובה.