הראיה האונטלוגית ושלמות

שלום וברכה הרב מיכי,קראתי את הספר הראשון בטרילוגיה לא מזמן ויצא לי לחשוב מעט בהקשר של הראיה האונטולוגית על כך שלפי קאנט לא ניתן להגיד שקיום הוא תכונה, לדעתי מבחינה מושגית זה ודאי נכון אבל יש לשים לב לכמה עקרונות שנובעים מכך:
אם נגדיר שלמות כמושג חיובי מקסימלי – מושג המציין מצב שבו אין חיסרון, אין תלות, ואין מגבלה כלשהי במובנים של מהות, מימוש ויכולת.
אז אי-קיום אינו נושא תכונות, ואף אינו מאפשר תפיסה מושגית אמפירית:דבר שאינו קיים אינו נושא ממשות, תכנים, ולא ניתן לייחס לו פעולה, השפעה, יחס, או ניתוח תכני.
הוא חסר כל מה שמייחד “ישות” — בין אם בתודעה, בשפה או במציאות.
 

1. על כן, כל דבר שאינו קיים הוא באופן מהותי חסר שלמות – כיוון שאין בו מימוש של כל תכונה או פעולה, הוא נטול מימוש-עצמי או שלמות כלשהי.
2. אם כן, שלמות מחייבת קיום:
   • לא במובן שקיום הוא “תכונה” המוספת למהות, אלא במובן שהיעדר קיום שולל את עצם האפשרות לשלמות.( במובן הפוטנציאלי)
   • שלמות ללא קיום היא סתירה עצמית, משום שהיא טוענת למצב מושלם — שהוא בעת ובעונה אחת גם בלתי ממומש ואפסי.
3. לכן, ישות  המוגדרת כשלמה באופן מלא — מוכרחה להתקיים.

לא מתוך הוספת תכונה “קיום” למושג, אלא מתוך שלילה לוגית של אפשרות לאי-קיום במצב של שלמות. 
אשמח למחשבותיך בנושא בתודה