הרב משאש

ש' שאל לפני 4 שנים

שלום הרב האם כתבת פעם מאמר או כתב עת בבר אילן על הרב משאש ?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים
ש' הגיב לפני 4 שנים

שלום הרב קראתי את מאמרך על הרב משאש בעניין כיסוי ראש
א. נדמה לי שתרומת הדשן גם אומר שמתורת משה תלוי במנהג ולא רק דת יהודית
ב. מדוע בנות שאינם נשואות אינם חייבות בכיסוי ראש מתורת משה האם זה לא ביזוי להם ? (או שתאמר כי הלימוד מהפסוק זה מאשה נשואה )
ג. בהקדמה כתבת שאתה לא מקדם איזה אג’נדה מסוימת ,השאלה האם היית כותב על החזו”א שאינו יודע ללמוד וזה רמה של ילד בגן ( לא מדיייק) או שעל רבנים ספרדים אין בעיה לומר דברים כאלה כמו שהתבטאו כנגדו רבנים מסוימים. והרגש הזה שלומר דברים נועזים זה ישנה דבר מסוים לענ”ד זה טעות, כתבת מאמר ממוקד ונכון אם יש בו אמת אז הוא יתקבל גם בלי לומר דברים שכאלו שהם דברים שאינם קשורים באופן עצמי למאמר
ד .קראתי את הספר “הרופא והפילוסוף ” שם מביא שתורת קאנט בספרו “הדת בתוך תחומי התבונה בלבד ” מראה את שנאתו כלפי עם ישראל ואת הבורות שלו כלפי ישראל ואפילו בצורה מסיונרית שעם ישראל יקבל את הנצרות והאם דברים אלו מדוייקים ?

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

שלום רב.
א. במאמר לא עסקתי בדין כיסוי ראש לנשים. עסקתי בביקורת טיעוניו של הרב משאש.
ב. אכן.
ג. כן. השאלה האם אתה לא מקדם אג’נדה מסוימת, כשאתה בלי שמץ בסיס מניח שהפרמטר הקובע הוא ספרדיות. בה במידה יכולת להניח שהפרמטר הוא שם שמתחיל באות מ”ם, שנת לידה, רבנים ראשיים, חרדים, בני ברקים וכדומה. להאשמה השטותית הזאת לא אתייחס.
ד. לא יודע. יש טענות כאלה כלפיו. אבל הרצון שיהודים יקבלו על עצמם את הנצרות הוא לגמרי לגיטימי, בדיוק כמו שהיהודים רוצים שכל הגויים יקיימו את מצוותיהם וכל היהודים יחזרו בתשובה. מה אנטישמי ברצון כזה? זה פועל יוצא ומתבקש מאמונה נוצרית. אגב, במקרים מסוימים מתברר שקאנט הבין את היהדות טוב יותר ממאשימיו היהודים (למשל לגבי מרכזיותה של ההלכה).

ש' הגיב לפני 4 שנים

שלום הרב
א. נכון אבל אני אומר שגם תרומת הדשן הבין את הגמרא בכך שתורת משה זה מחמת מנהג
ב. קיבלתי את דברך . אבל הנקודה העיקרית היא מדוע אתה חייב להתבטא באופן רגשי כמו לימוד של ילד בגן וכד’ זה לא מוסיף כלום לעניין ההלכתי ולעניין העצמי משום שאם דברך אמת וישר אז גם בלי דברים הללו זה ישמע
ג. 1. הסבר מה כוונתך במרכזיותה של ההלכה ?
2 אנטישמי בדברי קאנט ” לא את ניטשה מזכיר אייכמן כמקור השראה מוסרית לו .. כי אם קאנט והצו הקאטגורי (ישראל אלדד הגיונות ישראל עמ’120 )

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

כוונתי לכך שקאנט ראה ביהדות תקנון חברתי-מדיני ולא דת. ומבקריו העירו שלא הבין יהדות שכן יש בה מסד רעיוני ומוסרי ביסוד ההלכה. ולדעתי הוא קלע יותר מהם.
ואם אייכמן היה מזכיר את משה רבנו אז גם משה רבנו היה אנטישמי? איזה מין טיעון זה?! וכי אייכמן הוא הפרשן המוסמך של קאנט?

ש' הגיב לפני 4 שנים

א. אבקש אם תתיחס לשאר השאלות ששאלתי אם אפשר (חשוב לי מאוד דעתך )
ב. האם לדעתך אין בהלכה עולם מוסרי שטמון בתוכה
ג . הטיעון שלי הוא לא על הייכמן זה רק היה דוגמא אלא על עצם קאנט שבספר שקראתי הוא מביא שקאנט עצם כתיבתו היה מתוך שנאת ישראל (מחוסר ידיעה אני שואל אותך )

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

א. לא ראיתי שם שום שאלה.
ב. ראה טור 15 באתר שלי.
ג. כבר עניתי.

ש' הגיב לפני 4 שנים

שלום הרב
א . איך אני יכול ללמוד פילוסופיה בסדר נכון הכוונה איזה ספרים להתחלה איזה פילוסופים ?
ב.יש לך מאמר על דרך לימוד הגמרא (שיטות)

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

אין לי מאמר על סדר הלימוד, ואני גם לא חושב שיש טעם במאמר כזה. כל אחד ודרכו. הוא הדין לפילוסופיה. אני התחלתי מלוגיקה, כי זהו הבסיס העקרוני. אבל לא הכרח להתחיל משם. כל אחד ודרכו.

ש' הגיב לפני 4 שנים

מהם לדוגמא ספרי לוגיקה ? אריסטו?

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

מה פתאום?! עזוב את היוונים. יש ספריים מודרניים. למשל, של קופי, מבוא ללוגיקה. בלוגיקה פילוסופית יש את מבוא לתורת ההיגיון של ברגמן (ספר לא קל).

ש' הגיב לפני 4 שנים

שבוע טוב ומבורך הרב!
א. בסוגית בבא בתרא עמ’ פח.בעניין שואל שלא מדעת נחלקו ר’ יהודה וחכמים חד אמר הוי גזלן וחד אמר הוי שואל רשב”ם פירש חכמים אומרים הוי גזלן ור’ יהודה אומר הוי שואל ורבנו גרשום (ד”ה “ור’ יהודה סבר”)פירש הפוך שר’ יהודה הוי גזלן וחכמים הוי שואל השאלה איך רבנו גרשום מסתדר עם הגמ’ בבבא מציעא מג: ששם בבירור דעת חכמים ששואל שלא מדעת הוי גזלן
ב. הנימוק”י על דף זה פח. מביא את ההלכה ששואל תפילין מחברו שלא מדעת ולפי הסוגיה כאן נפסק כמו חכמים שהוי גזלן ולכן אסור להניח תפילין של חברו אבל רבו אומר שנוח לאדם שעושים מצווה בממנו (פסחים ד:) ומשמע שהוא לא מקבל את דבריו והוא מביא ראיה לדבריו את הגמרא בבא מציעא שאדם שמצא תפילין אסור לו להניח אלא אם כן שם את דמיהם ואפילו שזה מצווה ולכן משמע שאסור להשתמש
. הרמא בסימן יד או”ח הביא את הנימוק”י הזה ופסק הפוך שכן מותר להשתמש
ג. במייל הקודם כתבת לי שיש ספר מבוא ללוגיקה של קופי פשוט אינני מוצא את הספר הזה מה שמו המלא של המחבר ?

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

שבוע טוב.

א. ראשית, יש לפעמים סוגיות חלוקות שהופכות את דעות החכמים החולקים. כך למשל הבבלי והירושלמי לגבי מחלוקת ריו”ח ור”ל לגבי אונסא לאו כמאן דעבד. שנית, ייתכן שרבנו גרשום גורס גם בב”מ אחרת, והוא לא רוצה לתלות שום דבר במחלוקת ב”ש וב”ה, ולכן דוחים שם את ההסבר של רבא.
ב. מה השאלה כאן? אם אתה מתכוין להקשות שמסקנת הנמוק”י היא שאסור להניח את התפילין, כוונת הרמ”א להפנות לדברי רבו של הריטב”א שמובאים שם. וכך הסברא נותנת שמותר להניחם כל עוד אינם מתקלקלים. ובאמת גם בנמוק”י שם משמע שהוא אוסר רק מדיני השבת אבידה, שהמוצא חייב להשיב ואסור להשתמש. אבל בסתם תפילין של חברו מותר להשתמש כי ניחא לאיניש דתיעביד מצווה בממוניה (במקום שאינו מתקלקל).
ג. אירווינג מ’ קופי, מבוא ללוגיקה.

השאר תגובה