הרגל

יאיר שאל לפני שנה 1

לפי הראשונים שחזקץ שור המועד היא חזקת התרגלות, כיצד הגמרא ביבמות סד לומדת מכאן דלאחר ג פעמים אישה קטלנית – הרי שם זה סימן ולא הרגל? 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

יש לי שיעור על זה, איפושהו בסיכומי השיעורים על המסכתות. דומני שעל פרק חזקת הבתים: https://onedrive.live.com/?authkey=%21AL7gBAffWF7AcFI&id=395204EC53F39CE0%212880&cid=395204EC53F39CE0
ראה שם בשיעורים הראשונים על הולכי אושא. אגב, גם כאן באתר הראיתי פעם (טור 308) שבמחלוקת מהר"ם מרוטנבורג ור"פ הדעות הן הפוכות לגמרי ממה שחושבים האחרונים.
בלי קשר לדעה זו או אחרת, הגמרא עצמה עושה השוואות בין חזקות ג פעמים בעלות אופי שונה. לכן הצעתי שם שהלימוד הוא שאחרי ג פעמים נקבעת חזקה, בין אם היא התרגלות או סימן. השיעור הזה הוא פורמלי-הלכתי, שהרי ברור שלא בכל ההקשרים דווקא שלוש פעמים הם הראיה האולטימטיבית. ההלכה הייתה  צריכה לקבוע קו, והיא קבעה אותו על שלוש פעמים. לא שנא התרגלות לא שנא סימן. ראה גם כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95

השואל הגיב לפני שנה 1

אם הבנתי נכונה את דבריך אתה למעשה אומר שלאחר ג פעמים אנו יודעים שאנו צריכים להתייחס לדבר בצורה מסוימת. השאלה האם זה סימן או סיבה זה השלב השני בו אנו מסבירים מדוע להתייחס ככה למציאות ואנו בוחרים את הסיפור היותר סביר בעינינו – בשור המועד לחלק מן הראשונים זה סיבה ואילו באישה קטנית זה סימן. אמנם לפי הסבר זה יש מקום לפקפק בדברי האחרונים במחלוקת המהרם ורפ – לפי הסבר זה ייתכן שגם בשור המועד עצמו פעמים שננקוט שהסיפור הסביר הוא סימן ופעמים שננקוט שהסיפור הסביר זה סיבה., למשל אם רבנו פרץ סובר דקירוב נגיחות עדיף רק אם מדובר בסימן, אזי ייתכן שלמרות שבריחוק נגיחות שם יש לנו שני אופציות (גם סימן וגם סיבה) הוא ינקוט שמדובר בהרגל, בקירוב שם יש רק אופציה אחת (סימן) הוא יבחר בה עמ לפרש את המציאות. אם כך לא ניתן לומר שרבי יהודה מקבל את הקו של רמ, אלא שסובר ששור המועד זה סיבה, מאחר שאין זוהי מחלוקת קוטבית וזהו רק שלב ב בו אנו בוחרים את הפרשנות היותר סבירה לאירוע וכאן האופציה היחידה היא סימן ואכ במה נחלקו רבי יהודה ורבי מאיר אליבא דרבנו פרץ?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אכן. לא רק שיש לפקפק בדברי האחרונים, אלא כפי שהראיתי הם בכלל הופכים את השיטות גם לשיטתם.
המחלוקת של ר"מ ורבי יהודה היא כנראה בשאלה שנוגעת לשור מועד ולא בחזקת ג"פ. למשל: האם צריך חזקה של ג ימי נגיחה או של ג נגיחות. אגב, ייתכן שאחד מהם סובר שחזקת ג"פ היא רק סימן או רק סיבה (ואז חולק על הסוגיות שקושרות את המקרים השונים זה לזה), אבל אני טוען שזו לא נקודת המחלוקת ביניהם.

השואל הגיב לפני שנה 1

מה ההיגיון בדעת רבי יהודה ללכת אחר ימי נגיחה ולא אחר הנגיחות?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

זה ההיגיון הרגיל של חזקת ג פעמים. אם נגח בשלושה ימים ייגח גם בשאר הימים.

השאר תגובה

Back to top button