השגחה וכו'

שו"תקטגוריה: פילוסופיההשגחה וכו'
נועם שאל לפני 7 שנים

שלום הרב, נושא זה נידון פה באתר לעייפה והשתדלתי לעבור על כל השאלות שנשאלו כבר. נשארה לי בכל זאת שאלה לגבי ההשגחה הפרטית. 
הרב כתב שהעולם עבר תהליך של התבגרות ולא נזקק עוד לחיזוקים באמונה בדמות ניסים. 
אדם שהתווכח איתי בנושא העלה טענה מעניינת שהיה לי קשה לענות עליה. הוא טוען שהקב"ה משגיח עלינו כל הזמן ואף מתערב תדיר בנעשה בעולם ואיתנו אך לא במובן של ניסים גלויים או קרוב לכך אלא דווקא מגמתו היא לעשות הכל בהסתר ע"מ שלא נבסס על כך את אמונתנו. כלומר, הקב"ה מתערב בצורה לא מורגשת כמו למשל בנקודות שבהם האדם לא יכול לצפות ולזהות התערבות אלוקית (בתחום תורת הכאוס לדוגמא שבה התהליך אמור להיות דטרמניסטי אך לאדם אין את האפשרות לחשב בו). כמובן השאלה היא למה שנקבל את התאוריה הזאת ונעדיף אותה על פני התאוריה שגורסת כי אין התערבות תדירה? התשובה שלו היא שכך משמע מהתורה והנ"ך וכמובן כמעט כל חכמינו מאז. הוא אומר שללכת כנגד הזרם רק מתוך סברא ותו לא זה הזוי. 
לשכנע אותי הוא לא שכנע אך הוא בטח העלה לי ספקות. אשמח לשמוע את דעתו של הרב ומקווה שלא הטרחתי יתר על המידה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

אם הוא מתערב באופן לא מורגש אז לא מרגישים זאת. מתרפאים בגלל אקמול ולא בגלל הקב"ה, חולים בגלל חיידקים ולא בגלל הקב"ה. אז הוא לא מתערב.
מעבר לזה, יש כאן תזה שלא ניתנת להפרכה. כל אחד מבין שדברים קורים בגלל חוקי הטבע ולכן זו רמייה עצמית לומר אחרת. האפשרות להסביר שהמציאות השתנתה נשמעת סבירה יותר.

נועם הגיב לפני 7 שנים

 תזה שלא ניתנת להפרכה אומנם יש כאן אבל זה לא הופך אותה לקבילה פחות. הטענה היא שהסטטוס קוו הוא שהיה התערבות בימי התנך ומאז בהדרגה הקב"ה נעלם מעינינו והפך את ההתערבות ללא מורגשת (אולי גם כי העולם התבגר). טענתך היא שיותר סביר לך שהוא פשוט הפסיק את התערבותו (למעט פעמים נדירות) אבל בשביל לטעון לשינוי מהותי בסטטוס קוו צריך הוכחה מעבר לסברה ותו לא. במיוחד שאם הכלל מתחיל ונגמר בסברתך יש לומר שאין אנו יכולים לנחש מחשבותיו של הקב"ה ("כי לא מחשבותיי מחשבותיכם"). 

לנועם – שלום רב,

אמנם רמד"א הוא דוקטור אך לא רופא, פיזיקאי אך לא fisican. מי שעוסק ברפואה או ח"ו נזקק לכך, יודע עד כמה הדברים לא פשוטים. גורמי המחלה נאבקים בעוז לצד אחד, מערכת החיסון והפעולות הריפוי נאבקים בעוז לצד השני, ואף הטוב שברופאים לא יכול לדעת מי ינצח.

האקמול אינו מרפא , אלא מרגיע את החום והכאב, את המודעות למצב המאבק הקשה. ויש לזה גם ערך מרפא כדי שלא ישתגע האדם מהכאב והאימה. גם להסתרת ההתערבות יש אפקט מרגיע, שלא ישתגע האדם מיראת העונש ועומק הדין. המודעות לכך שיש השגחה על כל פרט ומעשה, ממריצה מחד את האדם לקחת אחריות, אך עלולה גם לשתקו מאימה. לכן יש ארך אפים, השהיית ההתערבות, כדי לתת לאדם, הזדמנות לתיקון, אם מיראה ואם מאהבה.

בברכה, ש"צ לוינגר

ביציאת מצרים וארבעים שנות המדבר, שבהן היו הנסים יומיומיים, אכלו מן והוגנו בענני כבוד – אך משנכנסו לארץ, הוטל על העם לאחוז באמצעים טבעיים, לחרוש ולזרוע ולצפות לעזרת ה' שייתן גשמי ברכה. אם ביריחו נפלה החומה בנס, בעי מלמד ה' את יהושע לנקוט בתכסיסי מלחמה 'שים לך ארב לעיר מאחריה' (וכפי שאומר הרב מדן, היו מברכים 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשים מארב' 🙂 העם עשה את המוטל עליו, וה' עזר לגמור לטובה במה שמעבר לכוח הטבעי.
וכפי שאמר הרב הרצוג בנאומו בועד הלאומי לאחר ליל הבדולח, שנס פך השמן היה זקוק למעט שמן טבעי, שעליו יכול הנס לחול. וכך למרות שבדרך הטבע מה כוחנו לפעול נגד מעצמות אדירות, אנחנו צריכים לעשות את המעט שבידינו, וה' בחסדו יעזור במה שלמעלה מכוחנו.
בברכת שבת שלום, ש"צ לוינגר

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

נועם, הכל מתחיל ונגמר בשאלה איך אתה תופס את העולם. אם אתה חושב שהוא לא מתנהל על פי חוקי הטבע אלא הקב"ה מחולל את הכל וטורח להסתתר (כלומר לא האקמול מוריד את החום אלא התפילה) – לבריאות. אבל אם אתה חושב אחרת (כמוני) – אתה צריך לחפש יישוב מול דברי המקראות. זה הכל. תחליט מה אתה חושב וזהו. להערכתי כל היהודים המאמינים חושבים כמוני, והם חיים בהכחשה והדחקה. אבל זו כמובן תזה שלי, וגם על כך תחליט בעצמך.
רק אעיר שמבחינתי דרך התנהלותו של העולם מתבררת בתצפיות ובכלים מדעיים ושכל ישר, ולא דרך פסוקי התורה. אני לא כופה את חוקי התורה על המציאות, גם אם אפשר לעשות זאת בדוחק. בדיוק כמו שכותב גם הרמב"ם במו"נ (לגבי הקדמות והגשמות). אבל אתה צריך להחליט על עמדתך בעניין.
זהו בעצם טיעון "תיאולוגי" במשמעות של המחברת הרביעית.

נועם הגיב לפני 7 שנים

תודה רבה הרב

יואב הגיב לפני 5 שנים

אפשר בהחלט לחשוב שהעולם מתנהל על פי חוקי הטבע ובכל זאת להניח שיש השגחה פרטית.
ישנם כמה מישורים שבהם חוקי הטבע לא כופים את התוצאה.
למשל:
1. בחירותיהם של בני אדם. אם אנו מקבלים שלאדם יש בחירה והוא לא דטרמיניסט, אז יתכן שלפעמים החלטתו של האדם אינה בידו אלא בידי הקב"ה. (כמובן שהחלטות שיש בהם ערך מוסרי הם בידו של אדם).
2. פה אני חסר ידע: האם זה ודאי שהאקראיות השולטת בתחום הקוואנטי אינה משפיעה על המספרים הגדולים?

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

1. הדברים הללו עלו כאן כבר הרבה פעמים. לגבי הבחירה, אין הבדל בין התערבות בבחירה להתערבות בחוקי הטבע. מעורבות בבחירה אומרת שאין בחירה כמו שמעורבות בחוקי הטבע אומרת שאין התנהגות טבעית. החלטות שאינן מוסריות בין כה וכה לא מסורות לאדם, ולכן מעורבות בהן היא כמו מעורבות בחוקי הטבע.
2. התופעות הקוונטיות נמרחות בסקלות גדולות. אבל גם אם לא – עדיין המעורבות הייתה מפירה את חוקי תורת הקוונטים. ראה מדעי החופש פרק שמיני-תשיעי.

יואב הגיב לפני 5 שנים

מעורבות בחוקי הטבע נראית לנו מוזרה כיון שאנו צופים שחוקי הטבע מתקיימים. לעומת זאת בבחירה הרי אנו מרגישים שלעיתים אדם עושה מעשה בלי שבחר בחירה רצונית, (כל מה שנמצא על הסקלה שבין שוגג לאונס).

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

כשזה קורה (פעולה ללא בחירה) הרי יש כאן שוב סיבתיות טבעית שנשלטת על ידי חוקי הטבע. התערבות בזה היא התערבות בטבע.

משה הגיב לפני 5 שנים

מדוע "החלטות שאינן מוסריות בין כה וכה לא מסורות לאדם"?!?!?
ברור שמי שאומר שיש בחירה חופשית הוא טוען שכמעט תמיד האדם בעל בחירה.
אלא אם הוא אנוס לא שם לב בשוגג וכד,
הרי אדם מועד לעולם.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

"אדם מועד לעולם" נאמר על מעשה בעל השלכות ערכיות (היזק). כוונתי הייתה למימרא: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". חוקי הטבע הדטרמיניסטיים קובעים את כל מעשינו למעט אלו שכרוכים בבחירה. רק מעשים מוסריים כרוכים בבחירה. ראה מדעי החופש על ניסוי ליבט שם הבחנתי בין picking ל-choosing. נדמה לי שזה מופיע גם במאמר כאן באתר:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F/

השאר תגובה

Back to top button