התנ"ך ויושר אינטלקטואלי
הרב מרבה לצטט את הרמב"ם כשאמר שאם משהו בתורה לא מתיישב עם המדע, צריך לפרש את התורה כך שתתיישב. תמהתי: באמת יש בזה יושר אינטלקטואלי? תאר לעצמך שאתה קורא מאמר בפילוסופיה ומרכיז עליו כשטות גמורה. ואז בא אני ומסביר לך שכשכותב המאמר אמר 6 הוא התכוון ל4 וכשהוא אמר לא הוא התכוון לכן וכו' וכו', עד שתסכים שהמאמר נכון. מן הסתם במציאות לא תקבל את הפירוש שלי, כי כשקראת היה ברור לך למה הכותב התכוון. למה זה שונה לגבי סיפור בראשית? אתה קורא תיאור שסותר את מה שאתה יודע, הדבר הישר אינטלקטואלית לעשות הוא פשוט להכריז על התיאור כשגוי ולא לנסות לפרש אותו. אז למה לטרוח? מה ההבדל?
אתה צודק עקרונית, אבל זו שאלה של מינון. אם תראה את אמא תרזה רודפת אחרי נערה המאורסה ברחוב עם סכין שלופה, אני מניח שההסבר שתאמץ יהיה שהיא רוצה להחזיר לה את הסכין ששכחה אצלה, ולא שהיא מתכוונת לדקור אותה למוות. למה? מפני שההסבר הפשטני אינו ההסבר הסביר במקרה זה. כך גם אם הגעתי למסקנה שהתורה ניתנה לנו מהקב"ה, אז כשאני מוצא משהו קשה אני מעדיף הסבר דחוק. ברור שאם יש מינון גבוה מדיי של קשיים, וההסברים מאד מאד דחוקים, יש מקום לוותר על ההנחה שהתורה משמים. לכן הכל שאלה של מינונים.
כדאי לראות את מאמרו של הרב וייטמן בהמעין תשלז, שם הוא מראה שהפשט של פסוק אינו הפירוש המילולי. במקרים רבים אנחנו מצרפים את הסברות שלנו לפירוש המילולי וכך נוצר הפשט. הוא הדין לנדון דידן, שמצרפים את הסברות לפירוש המילולי של הפסוק וכך נוצר הפשט. לדוגמה, ההאנשות של הקב"ה בתורה (יד ה', זרועו הנטויה וכדומה), לדעתי הפשט הפשוט הוא שמדובר בהאנשות ולא בתיאורים שצריכים להתפרש ליטרלית.
כל זה מתקשר לדברי הראשונים שמפרשים את משנת אבות, הוי דן את כל האדם לכך זכות. ראה על כך במאמרי כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D/
חוץ מזה, גם אם מוותרים על האמונה בסיפור בראשית (למשל), זה לא בהכרח גורר אחריו אי אמון בספר התורה. ייתכן וזו תוספת מאוחרת שהוסיפו לספר התורה כי ראו אותו בתור משהו גמיש יותר ממה שאנו רואים אותו. ואפילו אם כל הספר מלא בטעויות, זה לא מבטל את האמונה בתורה ובמצוותיה אלא לכל היותר בספר התורה.
רק אוסיף נקודה. מלכתחילה התורה מוציאה את ריבונו של עולם מן העולם כפי שמסביר הרמב"ם במורה נבוכים (דרך אגב יש לזה ביטוי יפה בצורה הפועלית של השפה העברית כפי שמראה חוקר הספרות אסף ענברי). כך שהאוטונומיה של המדע מול התורה וכן של התורה מול המדע מובטחת. הקשיים נמצאים בקווי התפר כאשר ריבונו של עולם התערב על פי התורה במציאות: בבריאה, במבול וביציאת מצרים. יש באתר כמה תשובות לכך יותר טובות ופחות טובות. אולם עצם ההפרדה העקרונית שעורכת התורה בין הטבע לאלוהים מבטיחה שגם אם יש שאלות המסגרת הכללית לא נופלת.
אני מודה שלא קל עם השאלות של המדע. מצד שני אם המדע לא היה משרטט לנו תמונה כל כך שלמה של המציאות ללא אלוהים, איך ההפרדה בין אלוהים והמציאות הייתה מצליחה להשמר? (וזו גם תשובה לשאלה מדוע עזב אלוהים את הארץ)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer