וויטגשנטיין ואמונה

שלום הרב. יכול להיות שהניסוח שלי היה מבלבל. לא טענתי שאתה צריך לקבל את כל משנתו, רק אמרתי שאני עצמי אינני מבין היאך ניתן לדבר על אלוהים או לטעון לקיומו לפי וויטגנשטיין. באמרי שראיתי התיחסויות שלך אליו רק הבהרתי שפניתי אליך לאור כך שהתרשמתי שאתה בקיא בשיטתו, ולא גזרתי מכאן שאתה חסיד שלו. נניח והלכנו בשיטתו, כל המקום שוויטגנשטיין מפנה לאלוהים ולדת במשנתו המאוחרת הוא להבנתי, רגש רגיליוזי שלא ניתן לניסוח ולבוא לכדי טענת עובדה, וזה מסוג האמונות שאתה לא רואה בהן ממש. אשמח רק לתשובתך (לפי הבנתך), איזה מן פתח לאמונה פותח וויטגנשטיין המאוחר? אם אי אפשר לדבר מטאפיזיקה ולדון בה אז שללנו את דרכך, וכל רגש רליגיוזי כזה או אחר גם הוא חסר ממשות ללא השפה כיוון שכל התנסות דורשת שפה, מכאן שגם הרגש עצמו הוא הבניה ותו לא. (שוב, אינני בקיא מספיק ואינני מבין מספיק. אשמח רק אם תוכל להסביר לי, כיוון שאני סומך על הבנתך בתחומים אלו. אם כל התנסות כלשהיא דורשת שפה, מכאן מה הטעם לדבר על מה שמחוץ לשפה? חסר משמעות).

הרב מיכי, כשאלת אגב לנושא, אשמח לשמוע האם לדעתך יש תועלת בלימוד משנתו ומהי ?
שמעתי ביקורת על משנתו (בייחוד מיוסף אגסי) וזה די הוריד לי ממנו …
(באתי לשאול את זה כשאלה חדשה באתר אבל מכיוון שראיתי שהעלו את ויטגנשטיין העלתי את זה פה, אם נח יותר שאעלה בתור שאלה חדשה אפתח)

רועי,
את ויטגנשטיין יש לפרש לשיטתו. אין שום דבר מיוחד בדיבור על אלוהים. בעיניו הכל משחקי שפה, ולכן כך גם יש לפרש את התייחסויותיו לאלוהים. זה הכל.

פלוני,
בעיניי יש בזה ערך רב גם אם לא מסכימים. הטיעונים והניתוחים שלו מחדדים נקודות חשובות. גם כשאינך מסכים כדאי לדעת עם מה אינך מסכים ולמה.