חובת המדינה להעלות מבור מסוכן
שלום הרב,
נניח אדם נפל לבור מסוכן וגורמי המקצוע מעריכים שיידרשו 10 אנשים כדי להעלותו מהבור, והסיכוי של כל אחד מהם למות במבצע ההצלה הוא 20 אחוז, כך שבתוחלת עדיף להשאיר את האדם בבור. האם במקרה כזה נכון להשאירו בבור או בכל זאת להצילו?
בברכה,
אם מדובר על שיקולים של אדם פרטי אין חובה לעשות זאת. אדם לא אמור להסתכן כד להציל את חברו. זו לא שאלה של תוחלת (כמה אנשים ימותו). אמנם בסיכון מזערי נראה שאין להתחשב בו, אבל 20% אינו מזערי כלל.
לגבי מדינה יש מקום לטעון שחובתה להציל ולכן שם אולי השיקולים אחרים. אולי גם יהיה הבדל בין מצב שנוצר באשמת המדינה (כמו החטופים) לבין מצבים אחרים.
אז לגבי החטופים, נניח שהערכת גורמי המקצוע ששחרור איקס מחבלים בעסקה להצלת החטופים תביא בתוחלת ליותר הרוגים בעתיד מאשר מספר החטופים שישוחררו, האם במצב כזה נכון לעשות את העסקה?
אם הפער אינו גדול אז לדעתי כן. חישובי תוחלת הם בגדר שמא, ואין ספק (סיכון) מוציא מידי ודאי (הצלה). צריך לזכור שהסיכון העתידי תלוי גם בנו, כיצד נגן על עצמנו וכיצד נתנהל.
אבל זכור לי שאמרת לגבי גחלת ברשות הרבים שלמרות שמדובר בסיכון קטן ליחיד, בגלל שמדובר ברבים שעוברים שם, זה נידון כוודאי סיכון. כלומר גם כאן, למה זה נחשב שמא ולא וודאי?
זה נחשב כוודאי מול חילול שבת. אבל לא מול נפשות אחרות.
למה שזה יחשב כוודאי רק בזה ולא בזה? הרי אם החשבנו את זה כוודאי לגבי חילול שבת, כנראה שזה סימן לכך שמדובר בסכנה וודאית ולא בספק סכנה
?
כי חילול שבת הותר גם בספק פיקו"נ. אמנם בספק קטן לא התירו, ועל כך כתבתי שספק על אוכלוסייה גדולה אינו ספק קטן. אבל אי אפשר לומר שיש כאן ודאי אבדן חיים. בכל זאת, אלו השערות שתלויות בצבא ובמדיניות שלנו ובהצלחה שלהם. וגם מעבר לזה, היום כבר כולם מבינים שההערכות בתחום הזה לא שוות הרבה. לכן אין ספק מוציא מידי ודאי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer