חזרה אחורה בזמן
בסדרה "תנאים" טענת שאפשרית לוגית חזרה בזמן אם נגדיר אותה על פני 2 צירים נפרדים.
ישר קפצה לי תהייה על כך. ראשית, אם היום יום חמישי, ואני אחזור ליום שני בציר T1, עדיין יהיה פה משהו מוזר. ניקח לדוגמה סיטואציה כזו: ביום שני הייתי בבנק ודיברתי עם הפקידה. ביום חמישי חזרתי לאותה סיטואציה שהתקיימה בבנק ביום שני. האם הפקידה שאני מדבר איתה (שוב) היא אותה פקידה מיום חמישי? כלומר האם זה אותו אדם, או אדם אחר? אם זה אדם אחר, אז לא חזרתי אחורה בזמן אלא זזתי לציר זמן אחר.
שנית, ייתכן שאפילו יש פה משהו סתירתי: ניקח לדוגמה סיטואציה שבה אנשים טיילו בטרק באירופה ביום שני. אני לא הייתי שם (הייתי בישראל), וכעת (יום חמישי) אני חוזר אחורה בזמן ליום ראשון (בציר T1 כמובן), תופס טיסה לאותו טרק, ופוגש את האנשים ביום שני. באיזה מובן חזרתי "אחורה בזמן"? הרי האירוע המקורי שהיה באותו יום שני היה שרק אותם אנשים היו שם. ואילו ביום שני החדש אליו חזרתי, היה אירוע אחר, אירוע שגם אני נמצא בו. כך שלא חזרתי לאותו אירוע, אלא לאירוע אחר. יוצא שלא חזרתי בזמן אלא עברתי לציר זמן מקביל.
מלבד זאת, פרדוקס הסבא מראה שפעולה אחורה בזמן אינה אפשרית, כך שלטעון שחזרתי אחורה ופשוט שיניתי את הסיטואציה בכך שטסתי לטרק היא טענה בעייתית
אשמח לתובנות שלך על הערות אלו
א. לא הבנתי את שאלה א. התחלת לנסח מה נפשך אבל גמרת אחרי הקרן הראשונה. אז מה השאלה? זו אותה פקידה וזהו.
ב. אתה מתעלם מכך שיש כאן שני צירים. חזרה בזמן היא רק בציר אחד. השני ממשיך להתקדם כרגיל. בזמן החדש לא חזרת לאותה נקודה בציר הזמן השני ולכן יכול להיות הבדל בסיטואציה.
מעבר לזה, אתה מניח שלחזור אחורה בזמן פירושו להיות באותה סיטואציה. אבל אתה יכול לחזור אחורה בזמן והסיטואציה תשתנה עם חזרתך. זה בהנחה שהזמן אינו משהו בדיוני אלא יש לו קיום מצד עצמו, בלי תות באירועים שקורים על פניו. לכן יכול להיות שאחזור לאותו זמן למרות שהסיטואציה כרגע תהיה אחרת.
פרדוקס הסבא הוא שאלה אחרת לגמרי. אני דיברתי על ההגדרה של חזרה בזמן. בלי שני צירים המושג 'חזרה בזמן' הוא סתירתי ולכן אין טעם לדון האם הוא אפשרי או לא. כשמאמצים שני צירים יש טעם בדיון. חלק מהדיון יהיה על פרדוקס הסבא. אגב, כעת אני חושב שאם תמשיך את תיאור שני הצירים תגלה שגם הפרדוקס הזה נעלם. אם חזרת והרגת את סבא שלך אז אתה לא נולדת. ולכן כשתגיע שוב ליום חמישי באמת לא תהיה קיים. אבל זו נקודה שונה אם לוקחים בחשבון את שני הצירים.
בקיצור, כשיש שני צירי זמן תיאור של כל סיטואציה הוא פונקציה של שני משתנים: f(T,t). הזהות חייבת להתקיים רק אם אתה נמצא באותו T ובאותו t. אם אחד מהם שונה אין מניעה שהסיטואציה תהיה שונה גם אם השני זהה. f(T1,t) אינו שווה בהכרח ל- f(T2.t) וכך גם לגבי שינוי ב-t.
תודה. אז האם להבנתך 2 צירים הזמן כוללים בתוכם זמן מוחלט שלא תלוי באירועים שבו?
בנוגע ל"אותה סיטואציה", אם זה כך, זה אומר שכל היקום משתנה ו"קופץ" אחורה בזמן יחד עם מי שחוזר בזמן. נשמע מוזר כשלעצמו, ומעבר לזה מתעוררת עוד בעיה: מה קורה אם אני קופץ חזרה ליום ראשון, ומישהו אחר קופץ חזרה ליום שני? ונניח שאנחנו פוגשים אותו אדם, למשל אני פוגש את חיים בעבודה שלו ביום ראשון, ודוד שחזר ליום שני פוגש א חיים בריצה בפארק. יש 2 חיים? אחד בT1.t והשני בT2.t. או לחילופין זה אותו חיים? אני לא יודע בכלל מה המשמעות של "אותו חיים". נראה שמתבקש לומר פה שיש 2 צירי זמן (T1, T2) מקבילים, סוג של יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם חיים אחר, מקביל.
וגם אם רק אני חוזר לבד לT2, מה קורה לT1? האם הוא מפסיק להתקיים?
כל אלו מובילות אותי למסקנה שחזרה בזמן היא קפיצה בין יקומים
ולגבי הסבא, אם אני לא יתקיים ביום חמישי וכן התקיימתי לפני 50 שנים, איך זה ייתכן, בהנחה שסבא שלי מת לפני שהוא הביא אותי לעולם? נראה שאני קיים בציר t באופן בלתי תלוי במה שקורה בציר T, אבל שוב, זה אומר שאני קיים פעמיים? או שיש שני אני?
תודה מראש!
אתה נכנס כאן לשאלות של רציפות הזהות. האם כשתפגוש אותי מחר פגשת אותו אדם שהייתי היום? הנחתי היא שכן. אין סתירה בין הטענה ראובן פגש אותי היום לטענה זמעון יפגוש אותי מחר. וזה אותו אני.
בעולם שבנוי על שני צירי זמן, האדם קיים ופועל על פני שניהם. מצבו מוגדר כפונקציה של שניהם f(T,t). לכן אם זו אותה f זה אותו אדם, גם אם אתה פוגש אותו ב-t שונה או ב-T שונה.
וכך גם לגבי העולם. הפונקציה F של שני הזמנים מתארת את אותו עולם גם אם תשנה את t או את T.
אני מבין שאין בעיה לטעון מה שטענת, אבל לדעתי יש בעיה בטענה: שמעון פוגש את חיים ביום ראשון ואבי פוגש את חיים ביום שני, כאשר ציר הt הוא זהה. הרי אם זה אותו חיים, יש לו חוויות שאינו מרגיש (חיים של יום ראשון לא מרגיש את מה שחיים מיום שני מרגיש, ולהיפך). ויותר מזה- אם שמעון גורם לחיים להיות בסיטואציה אחרת ביום שני, אז כשיגיע מחר (יום שני) הוא לא יחווה את מה שחיים חווה ביום שני עם אבי. כלומר זה מריח כמו סתירה, שכן יוצא ש"חיים חווה (למשל) כאב וגם לא חווה כאב".
פשוט מרגיש לי שהפתרון של יקומים מקבילים מאפשר לנו לתת הסבר מניח את הדעת לכל הקושיות האלו, מה דעתך?
יקומים מקבילים זה רק שם. לא רואה במה זה שונה מהצעתי. כמו שאני לא חווה את מה שאחווה מחר ועדיין אני אותו אדם. כשאגיע למחר החוויות יתלכדו. אז במודל שלי יש שני ממדי זמן, אבל אין הבדל מהותי. כשאעבור את נקודת הפגישה בשני הצירים החוויות יתלכדו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer