חיוב מדין שן או רגל

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיחיוב מדין שן או רגל
בעל הברחא שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
 
בבא קמא דף כ' עמוד א':

ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא סריך סליק אכלה לליפתא ותבריה לדנא חייביה רבא אליפתא ואדנא נזק שלם מאי טעמא כיון דאורחיה למיכל ליפתא אורחיה נמי לסרוכי ולמסלק

רבא חייב נזק שלם הן על הלפת והן על החבית. האם החיוב על החבית הוא מדין שן (כביכול העז שברה את החבית כחלק מרצונה לאכול ולכן "מספחים" זאת להנאה מהלפת) או מדין רגל (כיוון שההליכה/טיפוס הוא משהו שהיא רגילה בו)?
 
תודה רבה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

בפשט הגמרא נראה שזה רגל ולא שן, כי הנימוק שם הוא שזה דרכה. אמנם ם בשן הוא דרכה, אבל כדי לחייב בשן היו צריכים לנמק שיש הנאה להיזקה ולא הביאו את זה.
ראה ברמב"ם שמביא שני ציורים באותה הלכה: לחם בסל, ששם נראה שצריך לקרוע את הסל כדי להגיע ללחם, והציור השני הוא לפת שהבהמה הסתבכה בחבית ושברתה. כאן נראה שלא היה בכך צורך כדי להגיע ללפת אלא זה קרה בדרך הילוכה. המקרה השני נראה פשוט יותר שהוא רגל. במקרה הראשון יש צד לומר כסברתך שהוא שן, כי ההיזק לסל נצרך כדי להגיע ללחם ולכן יש בו הנאה. שים לב שאין צורך כאן להגיע לסברתך שזה נספח, אלא בציור זה יש הנאה בעצם ההיזק (כי הוא מאפשר להגיע לאוכל). רק בציור השני אנו נזקקים לסברתך, אם בכלל. 
אולי אפשר ללמוד על סברתך מהקשרים אחרים: 1. דברי הרמב"ם בהלכות שבת, לגבי מגיס ולגבי צובע שהוא כותב שהמכין עין הצבע עובר משום צובע. משמע שהכנה לקראת הדבר נחשבת חלק מהדבר. 2. וכן רואים לפי חלק מהראשונים בהכשר מצווה שהוא כתחילת קיום המצווה עצמה. יש עוד כמה הקשרים שבהם רואים כעין זה, ואכ"מ.

שולייתא הגיב לפני 4 שנים

וגם מכשירי שתי הלחם ושופר ועוד בשבת ומכשירי אוכל נפש ביו"ט. אם כאן אין מקומו לצערנו, יש מקום אחר שבו כתבת על זה? מאד מעניין למיין ולגדור גדרים מוסברים בזה. אבל ראשית חכמה צריך לקוות שיש איזה מקום שבו מהר"י ענגיל אוסף ארבעה-חמישה זיליון דוגמאות מקצווי ארץ וים רחוקים.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

כל המכשירים הם בכלל מכשירי מצווה שכתבתי. התייחסתי לזה קצת במאמר לשורש העשירי. אבל לא להכללה שנדונה כאן.
וכן הוא בדברי הרמב"ם שמסביר בריש הל' חמץ ומצה שהשאור אסור כי הוא מחמיץ את העיסה. לכך התייחסתי במאמרי על חמץ בפסח וגיד הנשה כאיסורים היסטוריים.

שולייתא הגיב לפני 4 שנים

קראתי המאמר לשורש העשירי, היה טעים מאד תודה ? [מתנצל על הפער בדיון. הבעיה שסוגיות זה עסק רציני וזה ממש מעיק לקרוא בלי לפתוח ולעיין בזהירות וזה גם חוסם בראש מלעכל. אלא שמנהון להון זה נהיה תובעני מידי עבורי ויצא שהסתפקתי בקריאה בעלמא ואם שגיתי את"מ].
אמרת שזה שונה מההכללה שנידונה כאן, ואני מניח שהכוונה כמו שהבדלת בין סל ולחם (שזה כן דומה לשורש העשירי בהכשר אקראי טכני) ללפת וחבית. אז להרחבה מהדוגמאות של עין הצבע והכשר שהם לפני הדבר, עד למקרה של חבית שזה נספח (ולא הכשר), לא הובאו בעצם דוגמאות? משהו התערפל לי כאן.
(בטיקבוק אחר בחרתי כינוי מלוא רוחב ארצך)

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

ההכללה שכאן כוונתי לטענה הכללית שעוסקת במכשיר למשהו שטפל לאותו משהו, כהכללה לדיון על מכשירי למצווה (היה מקום לומר שבמכשירי מצווה הם טפלים למצווה עצמה, אבל לא כל מכשיר הוא חלק מהמוכשר). לכן גם למקרה של הסל לא בטוח שניתן לדמות זאת.

שולייתא הגיב לפני 4 שנים

אבל מכשירים זה לא רק במצווה אלא גם מכשירי אוכל נפש שזה לא ממש מצווה (או שכן? למרות שיכול לאכול משהו אחר) ואף שהמטרה המהותית היא האכילה ולא הכנת האוכל. (ואגב דאגב אולי מזה שמכשירי מכשירים אסורים יש באמת לסייע לטענה שמכשירים זה מצב ביניים. אאל"ט יש משהו כזה על ספק דרבנן לרמב"ם וספק ספיקא).
יש גם הכשר לטומאה והבדל בין שומר (עור=סל) ליד (עצם שבקצה שלה יש בשר, דומה קצת לחבית) ולר' יוחנן יש יד להכשר כמו יד לטומאה כי הכשר תחלת טומאה. גם זה ראיתי פעם שמביאים ראיה בנושא ופתחתי כעת שם בחולין קיח אבל הזיכרון לשם אומרו לא אדע ככתוב ישב ואינו חוזר לאחוריו נמצא מחליף חכמים זה בזה. ומ"מ אני לא מתמצא שם בסוגיא ואם לא רלוונטי א"צ להסביר יען לא אוכל להבין.

השאר תגובה

Back to top button