חיוב מדין שן או רגל

וגם מכשירי שתי הלחם ושופר ועוד בשבת ומכשירי אוכל נפש ביו"ט. אם כאן אין מקומו לצערנו, יש מקום אחר שבו כתבת על זה? מאד מעניין למיין ולגדור גדרים מוסברים בזה. אבל ראשית חכמה צריך לקוות שיש איזה מקום שבו מהר"י ענגיל אוסף ארבעה-חמישה זיליון דוגמאות מקצווי ארץ וים רחוקים.

כל המכשירים הם בכלל מכשירי מצווה שכתבתי. התייחסתי לזה קצת במאמר לשורש העשירי. אבל לא להכללה שנדונה כאן.
וכן הוא בדברי הרמב"ם שמסביר בריש הל' חמץ ומצה שהשאור אסור כי הוא מחמיץ את העיסה. לכך התייחסתי במאמרי על חמץ בפסח וגיד הנשה כאיסורים היסטוריים.

קראתי המאמר לשורש העשירי, היה טעים מאד תודה ? [מתנצל על הפער בדיון. הבעיה שסוגיות זה עסק רציני וזה ממש מעיק לקרוא בלי לפתוח ולעיין בזהירות וזה גם חוסם בראש מלעכל. אלא שמנהון להון זה נהיה תובעני מידי עבורי ויצא שהסתפקתי בקריאה בעלמא ואם שגיתי את"מ].
אמרת שזה שונה מההכללה שנידונה כאן, ואני מניח שהכוונה כמו שהבדלת בין סל ולחם (שזה כן דומה לשורש העשירי בהכשר אקראי טכני) ללפת וחבית. אז להרחבה מהדוגמאות של עין הצבע והכשר שהם לפני הדבר, עד למקרה של חבית שזה נספח (ולא הכשר), לא הובאו בעצם דוגמאות? משהו התערפל לי כאן.
(בטיקבוק אחר בחרתי כינוי מלוא רוחב ארצך)

ההכללה שכאן כוונתי לטענה הכללית שעוסקת במכשיר למשהו שטפל לאותו משהו, כהכללה לדיון על מכשירי למצווה (היה מקום לומר שבמכשירי מצווה הם טפלים למצווה עצמה, אבל לא כל מכשיר הוא חלק מהמוכשר). לכן גם למקרה של הסל לא בטוח שניתן לדמות זאת.

אבל מכשירים זה לא רק במצווה אלא גם מכשירי אוכל נפש שזה לא ממש מצווה (או שכן? למרות שיכול לאכול משהו אחר) ואף שהמטרה המהותית היא האכילה ולא הכנת האוכל. (ואגב דאגב אולי מזה שמכשירי מכשירים אסורים יש באמת לסייע לטענה שמכשירים זה מצב ביניים. אאל"ט יש משהו כזה על ספק דרבנן לרמב"ם וספק ספיקא).
יש גם הכשר לטומאה והבדל בין שומר (עור=סל) ליד (עצם שבקצה שלה יש בשר, דומה קצת לחבית) ולר' יוחנן יש יד להכשר כמו יד לטומאה כי הכשר תחלת טומאה. גם זה ראיתי פעם שמביאים ראיה בנושא ופתחתי כעת שם בחולין קיח אבל הזיכרון לשם אומרו לא אדע ככתוב ישב ואינו חוזר לאחוריו נמצא מחליף חכמים זה בזה. ומ"מ אני לא מתמצא שם בסוגיא ואם לא רלוונטי א"צ להסביר יען לא אוכל להבין.