כלים ללימוד גמרא עיון

האם יש אחרונים מסויימים שהרב ממליץ כמיינסטרים של הלמדנות (אשמח הן לספרים על סדר המסכתות והן למדנות בפנ"ע כמו ש"ש)?

הדברים ידועים. ש"ש, קצוה"ח, קה"י, שע"י, ר' שמואל השיעורים והחידושים.

שאלה אחרונה (אני מרגיש שסוג השאלות הזה מעיק קצת על הרב ואני יכול להבין, מחילה), איך הרב חושב שנכון לחלק את הזמן בין הבקיאות והעיון? אני בא מרקע ציוני דתי כך שאין לי ידיעה מקיפה בש"ס, מצד שני אני חושש שלימוד הבקיאות יכול להקהות את העירנות לפרטים ואת הדייקנות. אני שואל בין לגבי מסכתות אחרות (ע"מ להקיף את הש"ס בבקיאות סברא לאחר כמה שנים), ולגבי המסכת הישיבתית הנלמדת (שאני משער שיש משמעות גדולה יותר ללימודה, לכה"פ כדי לבסס את העיון שלא יהיה מגדל הפורח באויר). אשמח אם הרב ידריך בעניין, ובפרט אם הוא רואה חילוק באופן הלימוד בין שאר המסכתות (אם בכלל כדאי להשקיע בהן זמן) לבין המסכת הנלמדת. תודה רבה ושוב סליחה.

ברוב המקרים איני רואה קשר הכרחי בין המסכת הנלמדת בעיון ללימודי הבקיאות. אלא אולי במסכתות ספציפיות שבנויות כך שהבקיאות בהן מועילה ללימודי העיון (כלומר שהן עוסקות באותו נושא) יש מעט מאד כאלה, אם בכלל.
באשר לחלוקת הזמן, זה כמובן עניין אינדיווידואלי. ככלל, אני ממליץ מאד להקדיש שעה או שעתים לבקיאות, אם בכלל, ולהתמקד רוב היום בעיון. לימוד עיון פירושו הן לימוד הסוגיא בה עוסקים והן לעבור ברצינות על ספרי למדנות, כמו מהרשימה הנ"ל. באומרי "ברצינות", כוונתי לסכם את מה שלמדת, להעיר על כך, ואולי גם להיבחן. על יד זה ניתן לקנות תובנות וגם בקיאות. אומר שבעיניי עיון בספרי למדנות ומעבר עליהם נותן לא פחות בקיאות ומועיל הרבה יותר מלימודי בקיאות על סדר הדפים.
מקובלני ממגיד השיעור שלי, שבניגוד לאמירת חז"ל למגרס איניש והדר למסבר, היום נכון יותר למסבר איניש והדר למגרס. אחרי שלמדת עיון כראוי, לימודי הבקיאות שלך נעשים הרבה יותר משמעותיים, כי אתה יודע לחלץ מהדפים במהירות את הנקודות החשובות במקום ללמוד בעל פה את מהלכי הסוגיות. בלי מיומנות עיונית, הרי שבלימודי הבקיאות אתה בעיקר לומד בעל פה את הדפים ובין כה וכה לא נשאר מזה הרבה. בעיניי הערך העיקרי של הבקיאות הוא רכישת מושגים, הבנות ועקרונות למדניים ולא לימוד בעל פה של הדף שאין לו הרבה ערך ובד"כ נשכח די מהר (למרות ייסורי החזרות המייגעות). בפרט שהיום הכל כתוב ויש מאגרי מידע, ולכן הערך של הבקיאות יורד (אם כי כמובן עדיין יש לה ערך לא מבוטל).
בעיניי ההבדל בין עיון לבקיאות אינו במטרות ובצורת הלימוד אלא בקצב. לימודי בקיאות הם לימודי עיון מהירים, כלומר לעבור על הדף ולחלץ ממנו במהירות את עיקרי התובנות והאפשרויות העיוניות בלי להיכנס לניואנסים ולמפרשים רבים מדיי. דימיתי זאת לא פעם לסרטי מלחמה שבהם יש הבדל בין סיור אלים לסיור שאינו אלים. בסיור אלים אתה יורה לתוך השיחים בצד הדרך כדי להוציא את האויב שמתתר ולהתמודד עמו חזיתית. בסיור לא אלים אתה עובר בדרך ומתמודד עם אויב שמצאת, אבל לא יורה כדי להוציא אותו החוצה. אבל בשביל לעשות את זה צריך מיומנות למדנית.
בסוף, כשיש מיומנות וידע ניתן להפסיק לגמרי את הפיצול בין בקיאות לעיון.

תודה על התשובה (אני מגיב אחר מהשואל). לדעתי, גורש פוסט

תודה רבה על התשובה (אני השואל).