כמה שאלות
שלום הרב.
א. למאמר הזוהר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" יש ביאור כלשהוא? יש בו אמירה מסויימת? מה מונח בו?
ב. האם מי שעלה לאוטובוס ולא שילם נקרא גנב? (אין כאן לכאורה " זה חסר")
ג. בעירובין מח. הגמרא דנה במקור לד' אמות של שביתה בשבת ושאולת "הני ד אמות היכא כתיבן" מדוע דווקא כאן היא שואלת ולא בכל השס. הרי בכל השס זה נתפס כהלכה למשה מסיני כמו בשבת צז ועירובין ד וכו. ואם באמת הכוונה שזה הלכה למשה מסיני ורק אסמכוה אקרא, אז למה הגמרא לא מציינת את זה בסוף?
ועוד שאלה בעניין זה: הרמבם בשבת טו כותב שיש ג דרגות. א. מי שמעביר בתוך ד אמותיו מותר לגמרי. ב. מי שמעביר באלכסון (באמתא ותרי (ותלת) חומשי) פטור (אבל אסור) וכו. ורציתי להבין מאין החלוקה בין האלכסון לתוך הד אמות? בגמרא אני לא מכיר חילוק כזה.
ד. תוספות בב"ק יז: כותבים חילוק בין נפל הכלי באויר שאז הוא נחשב כשבור לבין אם זרקו עליו חץ שאז אפילו שהוא עתיד לישבר, לא נחשב שבור כי אין בגוף הכלי מצב המוכיח על שבירתו. והנה יש סוגיא בערכין ו: "היוצא ליהרג הוא שחבל באחרים חייב. אחרים שחבלו בו פטורים" מדוע הם פטורים . הרי הוא לא טריפה במובן שיש לו מום בגוף אלא הוא רק עתיד לההרג ומדוע הוא לא דומה לכלי שזרקו עליו חץ?
תודה רבה מראש
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגבי אמרת הזוהר. יתכן ועמדה בפניו הקושיה של ההתאמה בין סיפורי התורה למה שקרה במציאות. בהיסטוריה.
הרי מצד אחד לא יתכן שקודם הדברים קרו, ולאחר מכן הם עלו על הכתב. שאז יוצא שתורה לא מאלוהים אלא נובעת מההיסטוריה.
בעקבות הטיעון הקודם הסכמנו שהתורה קדמה לעולם. אבל עדיין קשה איך יתכן שהדברים קרו בהיסטוריה כפי שהם מופיעים בתורה? מאיפה הסנכרון הזה? והתשובה היא, “איסתכל באורייתא וברא עלמא”.
כלומר, בתורה כתוב שאלוהים אמר שיהי אור, אז אלוהים אמר יהי אור. בתורה כתוב שלבן אמר ליעקב כך וכך, אז אלוהים ברא את העולם כך שלבן יאמר ליעקב כך וכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer