כתיבה פילוסופית ורעיונות פילוסופים

1. אכן אין אפשרות לקבוע מה הוא נושא חשוב, שכן מדובר במושג סובייקטיבי, אם כי נראה לי שהרוב יסכימו שחשוב פירושו, נושא עיוני (פילוסופיה, לוגיקה, הכרה, וכל תחום מדעי), או נושא שיש בו תועלת, או נושא שרבים טועים בו, או ענין הלכתי (למי שמכיר בהלכה כמחייבת). בגדול אני מניח שגם בלי הגדרה ברורה, הרוב יסכימו מה הוא נושא חשוב ומה פטפוטים.

2. לגבי הערך בעיסלגדוליושאים לא חשובים, אם בשביל הכיף, זה מעולה אבל למה לערבב ביחד מאמרים רציניים, עם וורטים, אני לא נגד להנות מהחיים, אבל עבודה לחוד והנאות לחוד.
אם בשביל ללמד דרך ניתוח, הגדרה ביקורת על טיעונים עמומים וכו', ניתן לעשות זאת באותה מידה גם בנושאים רציניים.
או לחילופין להפנות אנשים לתרגל לוגיקה פורמלית (מבחנים פסיכומטריים, זה רעיון מצוין, אם כי הם לא מקיפים את כלל הפונקציות השכליות, ואכמ"ל).
אין לי בעיה עם העיסוק בעניינים אלו, אבל לדעתי תיטיב לעשות אם תפריד בין נושאים רציניים/כבדים שיש ערך בעיסוקם, לנושאים קלילים שכיף להתפלפל בהם בצורה לא מחייבת (אגב ניתן לעשות פלפולים גם על סיפורי אגדות וספרי טלפונים). שוב אני לא בא להגדיר מה חשוב ומה לא, אבל דומני שהאבחנה די ברורה (ובמקרים מסופקים ניתן להקל).
אגב בנושאים קלילים כאלו דומני שאתה לא הרבה יותר טוב מעיתונאי סטנדרטי (או מצמד עיתונאים משני צידי המתרס), ואם היית מפריד בין התחומים, היית מקל על כל אחד לפנות למקומו המועדף (אפרים קישון בסוף ימיו, עבר לכתיבה אקטואלית יותר, והוא כותב – נראה לי בהקדמה לפרטצ'יה אהובתי -, שהוא פגש שני אנשים , אחד אמר לו שהתחיל לקרוא אותו כי סוף סוף הוא כותב על נושאים רציניים, והשני אמר לו שהוא הפסיק לקרוא אותו, כי הוא כבר לא מצחיק)
ועוד הצעה, כדאי לרכז בדף אחד את כל השאלות שנשאלו לפני נושאים ולא רק לפי סדר שאלתם, סיבתיות, אינדוקציה, הכרה וכו, זה יכול לחסוך הרבה כפילויות.

3. לגבי שות"ים, כוונתי היתה לא לשו"תים בני דורינו אלא מוקדמים יותר (לפני כמאה שנים ואחורה),אני לא ראיתי בהם אף פעם דברים בלי טעם, גם אם הם כותבים בקצרה או בחוסר סדר, אם קצת התאמצות אפשר לראות כיצד הם נוגעים בדיוק בנקודות החשובות.
אגב אני מפריד בין הבנה של נושא השאלה, בירור מושגים, התווית מישור הדיון והעלאת צדדי הדיון, לבין ההכרעה ביניהם, בעוד שבכל הליך הדיון יש לכל בר בי רב אפשרות לומר את דברו (כל אחד ברמתו), הליך ההכרעה אם הוא לא נעשה באמצעות ראיות מוכרחות, אלא על סמך ראיות עקיפות וסברות שונות, הוא נמסר רק למקצוענים ביותר שההבנה והאינטואיציה שלהם הם הכי טובים, הוי אומר לגדול הדור.

3. לגבי דיונים הלכתיים, ךא

בס"ד י"ד בתמוז ע"ח

לתמה – שלום רב,

ענייני 'אקטואליה רגש ורצון' אינם דברים 'דביליים',. זו המציאות שבה אנחנו חיים, שסביבה סובבים דאגותינו ושמחותינו. היכולת לנתח את הבעיות המעסיקות אותנו בכלים הגיוניים ולקבוע להם אמות מידה מוסריות ותועלתיות – מאפשרת לנו לפתור את בעיותינו ביעילות, ולכן חשוב לנתח אותם בכל הכלים השכליים שבידינו.

בברכה, ש"צ לוינגר

למשחק הכדורסל אולי אין ערך כשלעצמו, אך יש לו ערך כתרגול. אנחנו מציבים מטרה מדומה, אך הכלים שאנחנו משתמשים כדי להשיגה, הם כלים שישרתו אותנו בהשגת מטרותינו האמיתיות.

במשחק אנחנו מתרגלים: חשיבה אסטרטגית, זריזות בניתוח המצב ובמתן מענה לו, עבודת צוות, וכל זה תוך מחוייבות ל'כללי משחק', שהפרתם מרחיקה אותנו מהשגת מטרתנו. המשחק הוא המשל, והחיים – הנמשל!