לפסוק הלכה
1. אם מישהו שלא הגיע להוראה, לא סיים ש"ס ואינו בקי בפוסקים וכו', למד איזה סוגיא, ורואה שבמסקנת ההלכה יש מחלוקת אחרונים, ומתוך לימודו את הסוגיא נראה לו כאחד מהם, האם הוא יכול לנהג כשיטה זו? או, מכיון שהוא לא הגיע להוראה, לא יצא הדבר מכלל ספק, ועליו לנהוג כפי הכלל שספק דאורייתא להחמיר וספק דרבנן להקל?
2. מה (לשיטתך שיש אוטונומיה כמעט מוחלטת וצריך כל אחד ללמוד ולהגיע להלכה מהעיון לפי הבנתו) המשמעות של כללי הפיסקה ? מה אומר לי הכלל של ״הלכה כר״מ, הלכה כבתראי, הלכה כסתם משנה, הלכה כהרמבם או הריף, הלכה כמרא דאתרא, וכו וכו״ אם בסופו של דבר אני צריך להגיע למסקנה משלי ?
1. לא יודע מה פירוש הגיע להוראה. אם הוא חש שהוא בר הכי אז שינהג כפי שהוא מבין.
2. כללי בגמרא עצמה מחייבים כמו כל מה שבגמרא. אם כי יש לקחת בחשבון שהכללים הללו אינם באמת גורפים אלא רק מכוונים באופן כללי. אין למדים מהכללות אפילו במקום שנאמר בו חוץ. וכך מוצאים שהרמב"ם פסק כאביי בסוגיות נוספות מעבר ליע"ל קג"ם וכדומה.
כללים שאחרי הגמרא הם המצאה בעלמא ואין להשגיח בהם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer