מבט פרקטי על הרפורמה

שו"תמבט פרקטי על הרפורמה
נ שאל לפני 3 שבועות

רציתי לשאול את הרב עד כמה שיקולים פרקטיים רלוונטים כשבאים לגבש מדיניות של רפורמה משפטית במחוזותינו.
א. אם נניח רפורמה תפגע קשות תדמיתית בישראל, ותקשה על חיילי צה"ל בחו"ל(בצדק או שלא), האם זה כשלעצמו שיקול מספיק טוב כדי להתנגד לה למרות שאולי במציאות תיאורטית היא דווקא מוצדקת? 
כלומר, צריך לקבל החלטות מסוג זה תחת "מסך בערות" השאלה האם שיקול כזה נחשב כזה או לא, והאם בהכרח צריך לקבל את השיקולים הללו תמיד רק דרך מסך בערות.
 
ב.  לי די ברור שרפורמה משפטית רק תדפוק את עתידנו במדינה. היא תתן לחרדים פתח להשתוללות רבתי, למשיחיים לחגוג ללא כל חשבון על חשבון המיסים שלנו, היא תרחיק אותנו מערכים ליברליים וכו האם לא ראוי לקחת שיקולים מסוג זה בחשבון גם אם במציאות אוטופית המערכת לא מאוזנת מספיק?
ג. האם לא שווה לקחת בחשבון גם את השיקול הכלכלי? כלומר, יכול להיות שהרפורמה שכן ראוי לעשות מבחינה תיאורטית עדיין תזיק מאוד ברמה הפרקטית מבחינה כלכלית ואז כדאי לסגת ממנה.
ד. האם אין מקום להתחשב בתרבות השלטונית שלנו? אנחנו לא חיים בבריטניה ולא בניו זילנד, המדינה שלנו מושחתת עד העצם, וחסרת תרבות דמוקרטית משמעותית בהשוואה לאותן מדינות(חלק אפילו באופן מובנה על ידי הרבנות הראשית לדוגמא) האם גם פה לא ראוי לקחת זאת בחשבון כשנניח קובעים שעמדת היועמשית לא מחייבת? 
יכול להיות שרעיונית עדיף באמת שעמדתה רק תייעץ, אבל הרב לא חושש שהתרבות השלטונית שלנו אם עמדה רק תייעץ אנחנו נדרדר דרסטית מבחינת היקף השחיתות? איפה למעשה נכנס "מסך הבערות" במקרים מסוג זה? האם אופי המדינה, האזרחים והתרבות זה משהו שראוי לקחת בחשבון?
 
תודה!!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

א. מה פתאום?! מה ההיגיון לקבוע רפורמה שתזיק לנו? הרפורמה מטרתה לשפר את מצבנו הפנימי. אם מתברר שיש נזק חיצוני שגובר על התועלת הפנימית, ודאי שיש להתחשב בזה. הרפורמה אינה ערך כשלעצמו, שלגביו אפשר לדבר על מסך הבערות.
ב. ברור שכן. כתבתי זאת. לדעתי חשוב מאד לעשות רפורמה, אבל לא בהכרח באופן המזיק שהיא נעשית כיום. אפשר לתקן את העיוותים (ויש עיוותים) בלי לגרום נזקים כאלה. אגב, ראיתי היום שהתפרסמה עצומה של פרופסורים שתומכים ברפורמה. ההצגה שם כמובן מעוותת ומגמתית. הם תומכים ברפורמה (שווא תחת הבי"ת, ולא בפתח). כלומר תומכים בשינוי ותיקון העיוותים, אבל לא בהכרח בצורה שזה נעשה. לגבי חלק מהחותמים זו לא הערכה שלי אלא עובדה שפורסמה. למשל רון שפירא, אומן ועוד. אתה מבין שעל העצומה במשמעות הזאת היה חותם כמעט כל אדם. כל הוויכוח הוא בשאלת המינונים ודרכי הפתרון. כמעט אין ויכוח שיש עיוותים שדורשים תיקון. אני חושב שמספר המחזיקים בעמדה שאין עיוותים והכל מצוין (שלא דרושה בכלל רפורמה) קטן בהרבה מאלו שתומכים בה בצורתה הנוכחית (של לוין ורוטמן).
ג. בהחלט חשוב לקחת זאת בחשבון. ראה סעיף א (וגם ב).
ד. אתה חוזר על דבריי בטור הלפני אחרון (548). הוא כולו מוקדש לנקודה הזאת (וזה מופיע גם בטורים הקודמים על הרפורמה: 534, 544). מציע שאם אתה רוצה לדעת את דעתי קודם כל קרא את הטורים שכתבתי על זה, ואז תשאל או תעיר.

השאר תגובה

Back to top button