מדבר שקר תרחק

אין הבדל בין איסורי בין אדם לחברו ולמקום. זו הגדרה שאין לה שום חשיבות מהותית. אולי נפ"מ לזה שצריך לרצות את חברו במהלך התשובה, וגם זה כנראה לא תלוי בהגדרה הפורמלית של האיסור. למשל כיבוד הורים, המנ"ח מביא נפ"מ לתשובה (האם לפייס את ההורים). אני לא בטוח בכלל שזו נפ"מ. גם אם זה בין אדם למקום יש לפייס את ההורים כי המצווה היא לכבדם והפיוס מחזיר את הכבוד למקומו.
מדבר שקר תרחק אינו איסור הלכתי אלא הנחייה מוסרית, לפחות בפרשנות ההלכתית המקובלת. זה לא מופיע בספרי הלכה ובמנייני המצוות. האיסור לשקר בגישה המקובלת נאמר רק על עדות בבי"ד.