מדע לפי פסוקים

שו”תקטגוריה: עיון תלמודימדע לפי פסוקים
אלעד שאל לפני 2 חודשים

הגמרא בראש השנה ח ע”א מביאה מחלוקת תנאים בשאלה מתי הצאן מתעברות (נפק”מ לר”ה למעשר) והתנאים מביאים פסוקים להוכחה. (הדיון נדחה אחכ מכח קושיה). 
ר’ אלעזר ור”ש אומרים באחד בתשרי:
א”ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר (תהלים סה, יד) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו ר”מ סבר אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר ואימתי עמקים יעטפו בר באדר מתעברות באדר ויולדות באב ר”ה שלהן אלול ר’ אלעזר ור”ש אומרים אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו אימתי שבלים אומרות שירה בניסן מתעברות בניסן ויולדות באלול ר”ה שלהן תשרי
למה ללמוד את זה מפסוק ולא לשאול רועה צאן?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

בפשטות אין תאריך אחד של העיבור והלידה. זה מתפרס על פני כמה חודשים אצל בהמות שונות. לכן השאלה שבמחלוקת היא לא עובדתית אלא הלכתית: היכן לשים את הקו. ובזה רועי צאן לא יכולים לסייע. בדרך כלל המחלוקות במציאות בתלמוד הן מהטיפוס הזה (היכן עובר קו כלשהו על פני רצף). גם בת שלוש בתוליה חוזרים אינו באמת בגיל 3 בדיוק. זהו קו שחכמים העבירו. וכן עוד רבים על זו הדרך.
מעבר לזה, לפעמים פסוקים מובאים כסיוע לסברא או עובדה ידועה. זה רק לתפארת המליצה או כאמצעי זיכרון (אסמכתא). בפרט שכאן מדובר על פסוקי נ”ך שוודאי אינם מקור דאורייתא. זהו לכל היותר גילוי מילתא.
בין הראשונים יש גישות שונות ליחס למציאות. בעלי התוס’ מביאים לא פעם פסוקים כדי להוכיח טענות עובדתיות (כגון, הוכחה שיש הרבה כוכבים מברית בין הבתרים). ראשוני ספרד קשורים יותר למדע האמפירי ולמציאות (לדוגמה, הר”ן בסוכה: אין להכחיש המוחש).

השאר תגובה